כמי שהיה אמון על תיירות העיר חדרה וכיו"ר חברת נחלים, מתוך הבנת הפוטנציאל הייחודי הטמון במפגש שבין שפך נחל חדרה לים התיכון, הייתי שותף בהסדרת צומת מפגש זה עם הטבע הפראי.
מתוך הכרה בצורך ליצור דרך בטוחה לצפייה בכרישים תוך שמירה קפדנית על סביבתם, הובלתי לפני כ-7 שנים, במסגרת תפקידי, את הקמת פרויקט "כרישים בזרם" – מרפסת תצפית אסטרטגית ותחנת הסברה מקצועית במקום.
אני זוכר היטב את הרגעים הראשונים בהם עמדתי מרותק מול אחד מפלאי הבריאה – הכרישים במימי חדרה. תנועתם העוצמתית והאלגנטית הותירה בי תחושת התפעלות עמוקה מול עוצמות הטבע הכבירות.
בדברי הברכה שנשאתי במקום, שיתפתי בתובנות חז"ל הנצחיות, אותן אמר הבורא לאדם הראשון: "ראה מעשי כמה נאים ומשובחים… כל מה שבראתי בשבילך בראתי… תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (מדרש קהלת).
השבוע האחרון הציף אותנו בצער עמוק על הטרגדיה הקשה בחוף המוכר. מותו של אדם על ידי כריש הדהד בכל פינה והותיר רבים בתחושת חוסר אונים. בתפיסתי, אירוע מצער זה מזמין אותנו להתבונן בגבולות השונים המשרטטים את תחומי קיומנו – אלה שבין האדם לטבע, ואף מעבר לכך, אל הגבולות הפועלים בתוכנו פנימה.
פרשת השבוע, פרשת שמיני, מלמדת אותנו על הצורך בהבדלה – בין קודש לחול, בין טמא לטהור, "בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תֵאכל". אנו למדים גם על ההבדלים בקרב בעלי החיים הימיים, בהם אנו מזהים את סימני הטהרה בסנפיר וקשקשת. הבורא יצר עולם מופלא ומסודר, עם כללים וגבולות מגוונים של מותר ואסור, טהור וטמא. לכל דבר קצב ותכלית, ובטבע עצמו קיימות טריטוריות שונות והיררכיה מסודרת.
הפסוק בתהילים "הַשָּׁמַיִם שָׁמַיִם לה' וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (קטו, טז) אינו מתיר לנו להתעלם מסדרי העולם ומגבולותיו הנראים והבלתי נראים. הפרק בתהילים "ברכי נפשי", העוסק בפלאי הבריאה, מדגיש את הים וגבולותיו: "גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ". העובדה שאיננו עדים לצונאמי יומיומי מעידה על הגבול שהבורא שם לים.
קיים עומק נוסף בנושא הגבולות, הנובע גם הוא מפרשת השבוע. חז"ל מצביעים על סיבת מותם של נדב ואביהוא, בניו של אהרן הכהן, "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה'", ומלמדים אותנו על הדגש הקריטי בשמירה על ההפרדה בין הגבולות. במקומות הקדושים נדרשת זהירות מיוחדת בשמירה על ההיררכיה והימנעות מחציית גבולות, ולמרות מעלתם, הם נתבעו על כניסה למשכן שלא כראוי. המסר ברור: בבריאה קיימים גבולות של קדושה, סמכות ומקום.
