נבחרו הזוכות והזוכים בפרסי עיריית תל אביב-יפו לשנת 2025

עיריית תל אביב-יפו מודיעה על זוכי פרסי התרבות לשנת 2025: והם: ליאור נבוק ופרויקט זמרשת – פרס על יצירה מוזיקלית מקורית. • ליאור לוינגר ומשרד אורבנוף – פרס לאדריכלות נוף על טיילת המצוק. • פרופ' ערן דולב – פרס מפעל חיים ברפואה. • פרופ' חנן גוזנר גור – פרס על ספרו "הרופא לשבורי לב". • פרופ' מיכל פלדמן ופרופ' רון קימל – פרס במדעים מדויקים. • נבט יצחק והילה טוני נבוק – פרס באמנות פלסטית.

פרס עיריית תל אביב-יפו ליצירת מוזיקה מקורית ולחקר המוזיקה העברית ע"ש יואל אנגל

חברי ועדת השופטים: ד"ר רונית סתר (יו"ר), ד"ר עפרה יצחקי, חגי חיטרון, החליטו להעניק את פרס אנגל ליצירה מוזיקלית מקורית ולמחקר המוזיקה העברית לשנת 2025: לליאור נבוק על יצירתו "כחול, צהוב, עשן" ולפרויקט זמֶרֶשֶׁתֶ

ליאור נבוק על יצירתו "כחול, צהוב, עשן" – היצירה "כחול, צהוב, עשן" של ליאור נבוק נכתבה בימים הראשונים של הפלישה הרוסית לאוקראינה. :זוהי פואמה סימפונית שופעת הוד קדום וחמלה עכשווית, שאנו כה עורגים להם בימים אלה. לצד יצירה זו בולטת עשייתו של נבוק בזירה המקומית והבינלאומית במנעד רחב של ז'אנרים וסגנונות, שהמשותף להם הוא ביטוי לרגשות עזים באמצעים מרומזים ואינטנסיביים כאחד, המזמינים לשותפות סוד בחוויה.

"כחול, צהוב, עשן" מבטאת קו עקבי של המלחין, אשר מצליח לשקף במצלולים ייחודיים חוויות ואירועים מהעולם שסביבו, ושיצירותיו מרגשות קהל מאזינים רחב ומרתקות את עמיתיו המוזיקאים והמבצעים.

פרויקט זמֶרֶשֶׁתֶ – המיזם זֶמֶרֶשֶׁת נוסד ב-2008 במטרה להציל משכחה רובד תרבותי מכריע בתקומת ישראל: זמר עברי מוקדם, מהמאה ה-19 עד שנותיה הראשונות של המדינה. מייסדי הפרויקט הם המוזיקולוג פרופ' שי בורשטין וששת שותפיו הצעירים, אוהבי הזמר העברי. עבודת ההצלה שיוזמי הפרויקט שקדו עליה ועדיין הם טורחים בה, בהתמדה ובהתנדבות, מאורגנת כאתר נגיש שמתעשר ומשתדרג. האתר הניב אוסף של 8,600 שירים בכ-18 אלף הקלטות, בהן הקלטות שדה והקלטות היסטוריות.

פניני האוצר הן הקלטות של כ-2,700 אינפורמנטים (בלשון האתר: "זמרדעים") ישראליים, שחברי הצוות הקליטו בערוב ימיהם בשירים שאולי רק ותיקים אלה זכרו, בהם המשורר חיים גורי ואיש נופי ארצנו עזריה אלון. רוב ההקלטות הן תיעוד ראשון לשירים אלה. רבות מהקלטות השירים הן נדירות, ולצידן מידע ערוך בקפדנות. האתר מציג מסד ענק למחקר אקדמי, לניתוחים מוזיקליים מעמיקים ולהשוואות בין ביצועים. מלבד טיפוח האוצר המקוון והעשרתו קיים זמרשת עם שוחרי המיזם מפגשי זמרה מודרכת של שירים נפלאים, מהם ידועים ומהם תגליות. השילוב בין מחקר, תיעוד והפצה קהילתית הופך את זמרשת למפעל תרבותי ומוזיקלי מן המעלה הראשונה, התואם את רוח הפרס.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש יואל אנגל (1927-1868), כדי לכבד ולהוקיר את אחד מאבות המוזיקה בארץ ישראל המתחדשת, שסיים את חייו בתל-אביב והקדיש את רוב שנות חייו לחקר שירי העם היהודי, להחייאתם במוזיקה האמנותית, ולהפצתם במטרה לעודד את היצירה המוזיקלית העברית המקורית ואת מחקרה

פרס עיריית תל אביב-יפו לאדריכלות גנים ונוף ע"ש אברהם קרוון

חברי ועדת השופטים: נורית ליסובסקי, אורית אלחייני, יצחק (איז'י) בלאנק, רחל כיתאין, הלה אורן, החליטו להעניק את פרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף לשנת 2025 לאדריכל הנוף ליאור לוינגר ומשרד אורבנוף על תכנון טיילת המצוק בפארק החופי.

ליאור לוינגר ומשרד אורבנוף על תכנון טיילת המצוק בפארק החופי – טיילת המצוק, בין חוף הצוק לחוף תל ברוך, היא דוגמה להצלחה של אדריכלות נוף מקיימת ומתקדמת באזור אורבני צפוף במרכז הארץ. הטיילת היא שלב ראשון בפארק החופי – פארק טבע בלב המטרופולין של תל־אביב, המאפשר גישה לרכס כורכר מרשים, יוצר רצף מרחבי צפון-דרום, ומחבר את העיר עם הים. הטיילת הוקמה מתוך רצון לממש את חזון רצף הטיילות העירוני מגבול הרצליה בצפון ועד גבול בת ים בדרום, תוך יצירת טיילת מצוק קסומה המשקמת ומשמרת את הטבע העירוני לאורך קו החוף.

התכנון מבטא רגישות סביבתית וחברתית, תוך תזמור מורכב של אקולוגיה, הידרולוגיה, הנדסה ופעילות אנושית. ההחלטה של עיריית תל־אביב-יפו להשאיר את השטח פתוח לטובת הציבור בשילוב עם אדריכלות נוף איכותית ורבת-רבדים הצליחו ליצור מקום מזמין, שמעניק חוויה עשירה של מפגש ישיר ובלתי אמצעי עם טבע, צומח וחי.

התכנון מבוסס על חשיבה מערכתית המתאימה עצמה למרחב משתנה ומגיבה אליו, ונעזר בכלים חדשניים וטכנולוגיות לעיצוב ולהעצמה של ערכי טבע ונוף. הפארק כולל טיילת הולכי רגל ושביל אופניים בשילוב רחבות לשהייה ולתצפית. המצפורים הם בעיצוב ייחודי, מגובש וחזרתי, המעניק למקום מוטיב אופייני ותו זיהוי משלו.

עבודות העפר תוכננו להטיית מי הנגר לכיוון מזרח, כדי להפחית את זרימת המים אל מדרון המצוק ולמנוע סחף קרקע והתחתרות של הוואדיות. ייצוב הקרקע נעשה באמצעות גלילי קוקוס מתכלים ושיקום צמחי במדרונות. נטיעות העצים ומיני הצומח עמידים לתנאי האקלים הקשים של רוח ורסס ים, ויוצרים תחושה של מקום ״טבעי״ במרחב הבנוי. עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש אברהם קרוון, כדי להביע הערכה והוקרה לאדריכלי הגנים והנוף בישראל.

פרס עיריית תל אביב-יפו לספרות הרפואה בשפה העברית ע"ש ד"ר משה איינהורן

חברות ועדת השופטות: ד"ר לימור שרייבמן-שריר, ד"ר רחל הרצוג, זיוה מירל ,החליטו להעניק את פרס איינהורן לחקר ספרות הרפואה בשפה העברית לשנת 2025 ל: פרס מפעל חיים לפרופ' ערן דולב, ולפרופ' חנן גוזנר גור על ספרו: "הרופא לשבורי לב: מסע רפואי לספרות של א.ב. יהושע".

פרס מפעל חיים לפרופ' ערן דולב –  פרופ' ערן דולב סיים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית במסגרת העתודה האקדמאית בשנת 1963. את הקריירה הצבאית שלו החל כרופא גדודי בחטיבת הצנחנים ובהמשך שירת כרופא של סיירת מטכ"ל, קצין רפואה אוגדתי, קצין רפואה של פיקוד הדרום וסיים אותה בתפקיד קצין רפואה ראשי בדרגת תת-אלוף. תוך כדי הקריירה הצבאית התמחה דולב בהיסטוריה של הרפואה באוניברסיטת תל-אביב ואף במרכז בתסדה שבארה"ב. פרופ' דולב הינו פרופ' חבר ברפואה באוניברסיטת ת"א ,שימש כראש מחלקה פנימית בבית החולים וולפסון ובמרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) ואף כראש הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית.

דולב הוא פרופסור לרפואה צבאית ולהיסטוריה של הרפואה הצבאית USUHS. פרסם מאמרים רבים בנושאי מחלות העצם ומשק המינרלים, רפואה צבאית, תולדות הרפואה הצבאית, היסטוריה של הרפואה, אתיקה רפואית ומאפייני מחלת השחפת בארץ. על פעילותיו אלו מוענק לו פרס איינהורן למפעל חיים.

פרופ' חנן גוזנר גור – על ספרו: "הרופא לשבורי לב: מסע רפואי לספרות של א.ב. יהושע" – פרופ' חנן גור סיים לימודי רפואה בהצטיינות יתרה ב-1975 באוניברסיטת ת"א. שירת כרופא של סיירת שקד, קצין רפואה של בסיס צאלים, וכמפקד פלוגת רפואה במילואים. פרופ' גור הינו פרופ' אמריטוס מן המניין לרפואה פנימית (התמחה בהדסה עין כרם בהצטיינות) והינו מומחה לריאומטולוגיה (באוניברסיטת טקסס בדאלאס). הוא שימש כמנהל המחלקה הפנימית ב' והאגף הפנימי במרכז הרפואי תל-אביב ( איכילוב).

את שבתון הפרישה שלו החליט להקדיש לחקר נושאי רפואה בספרות א.ב. יהושע ז"ל בעידודו ותוך שיתוף פעולה עמו. כך נולד הספר: "הרופא לשבורי לב", שהוא מסע רפואי מרתק לשש יצירות מופת של א.ב. יהושע המוארות מחדש תוך פירוט ודיון בכל התכנים הרפואיים הקיימים בהן, עם הדגשה של חוויות החולה והרופא בעת המפגש הייחודי שביניהם בתוך הממסד הרפואי שהוא מיטיב להכיר.

מנקודת ראותו הסובייקטיבית – מקצועית מתייחס פרופ' גור למכלול המרכיבים הרפואיים הדומיננטיים ביצירות אלו, וביניהם: יחסי רופא – חולה, שאלות אתיות כמו היחס אל חולה הנוטה למות, יחסי חולה ובני משפחתו, תיאורי מחלה, דמויות רופאים ואחיות, האווירה בין כתלי בית החולים, אובדנות ולידה. בהערותיו הוא מעניק עוצמה, עומק והיקף נוספים לכתיבתו הנפלאה של א.ב יהושע, ובכך עונה פרופ' גור במלואם על הקריטריונים של רופא העוסק בחקר הספרות העברית שהם בבסיס הפרס ע"ש פרופ' משה איינהורן.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה משנת 1966 את הפרס ע"ש ד"ר משה איינהורן, לשם פיתוח הספרות הרפואית העברית וכן לעודד ולהביע הערכה והוקרה לחוקרות והחוקרים בתחום.

פרס עיריית תל אביב-יפו למדעים מדויקים ע"ש ד"ר חיים ויצמן: חברי ועדת השופטים: פרופ' איתמר וילנר (יו"ר), פרופ' מיכאל אלעד, פרופ' רון ליפשיץ החליטו להעניק את פרס ויצמן למחקרים מדויקים לשנת 2025 לפרופ' מיכל פלדמן ולפרופ' רון קימל.

פרופ' מיכל פלדמן (אוניברסיטת תל אביב) – על תרומותיה פורצות הדרך בתורת המשחקים האלגוריתמית, ובפרט בהנחת היסודות התאורטיים לתורת החוזים האלגוריתמית. מחקריה העמיקו את ההבנה של אינטראקציות אסטרטגיות בסביבות חישוביות, חשפו מבנים ותובנות חדשים, ופתרו בעיות פתוחות ארוכות שנים.

פרופ' רון קימל (הטכניון) – על עבודותיו פורצות הדרך בחקר תיאורטי ומעשי של שיטות לעיבוד גיאומטרי של מידע חזותי. בפרט, עבודתו בשנים האחרונות שעסקה בתפר שבין בינה-מלאכותית ופתולוגיה חישובית חוללה מהפכה במהירות ובדיוק של איבחון רפואי וטיפול של סוגי סרטן השד.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש ד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית והנשיא הראשון של מדינת ישראל, משנת 1943, לציון 70 שנה להולדתו. הפרס נועד לעודד ולהמריץ את החוקרים במדעים המדויקים, היושבים במדינת ישראל ופועלים בה.

פרס דיזנגוף לאמנויות הפלסטיות ע"ש מאיר דיזנגוף:

חברי ועדת השופטים: רויטל בן אשר (יו"ר), ענת דנון סיוון, אבי גנור, החליטו להעניק את פרס דיזנגוף לאמנויות הפלסטיות לשנת 2025 לנבט יצחק ולהילה טוני נבוק.

נבט יצחק – אמנית וידאו, מלחינה וחוקרת תרבות העוסקת בפירוק ושחזור חומרים ארכיוניים ליצירת מיצבי וידאו ואנימציה דיגיטלית מרהיבים. עבודותיה חוקרות סוגיות של זהות, זיכרון קולקטיבי ונרטיבים מודרים, תוך שימוש באסתטיקה עשירה השואבת ממשחקי מחשב, מהמסורת האסלאמית וממקורות מזרח-תיכוניים ומערביים. בשנים האחרונות היא בוחנת באופן ביקורתי את תפקידם של מוזיאונים וארכיונים כמסגרות של כוח וידע, ויוצרת זירות חלופיות שמציעות מבט מחודש על ההיסטוריה והחברה.

הילה טוני נבוק –  פועלת במפגש שבין פיסול, עיצוב ואמנות מושגית, תוך שימוש משובש ומשעשע באובייקטים יומיומיים מהמרחב הציבורי הישראלי – כמו תמרורים, צינורות ותיבות דואר. בעבודותיה היא חושפת את הסתירות שבין פונקציונליות לפנטזיה ובין סדר עירוני לרגש אישי. נבוק מתייחסת למוצרי צריכה פשוטים כאל שאריות של מודרניזם ופנטזיה אסתטית, וכך בוחנת את חדירת תרבות הצריכה והשפעת הפוסט־מודרניזם על המרחב המקומי. יצירתה מעוררת שאלות על חומר, טעם, ודמיון במרחב היומיומי.

עיריית תל-אביב-יפו מעניקה את הפרס ע"ש מאיר דיזנגוף במטרה לעודד אמנים מתחום הציור והפיסול היושבים במדינת ישראל ויוצרים בה.

• כל נימוקי השופטים יופיעו במלואם בחוברת הפרס.

הפרסים בסך 18,000 ₪, יוענקו לכל אחת ואחד מהזוכות והזוכים בטקס חגיגי שייערך ביום חמישי, 06 בנובמבר  2025, באולם האירועים בבניין עיריית תל אביב, במעמד ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי.