"הסוף של ראשל" – היפה בשכונה

ראשל היתה הילדה הכי יפה בשכונה. אנחנו הערצנו את ראשל , זה לא שהיא ראשל הייתה רק יפה, היה בראשל את כל הדברים האלה שעשו אותה להיות הכי מיוחדת

ראשל התעלמה באצילות לא פשוטה מהיותה שייכת לבית קשה, משפחה מרובת ילדים, אבא די אלים והיא ראשל בשלה, עוברת במסדרון של בית הספר עם הבגדים שאת חלקם היא תפרה , מרימה את הראש הכי למעלה ולא נותנת לאף אחת או אחד להשפיל אותה בגלל מצבה

מיותר לציין שהיא ראשל היתה הילדה הכי טובה בכיתה, כזו אחת שהוציאה עשיריות כלאחר יד, בכל הטקסים היא ראשל תמיד כיכבה, ככל שחלפו השנים הפכנו אנחנו להיות מעריצים חסרי אויר של ראשל היפה

היינו מביטים בה וחולמים חלומות אסורים, וראשל הייתה מביטה בנו באהבת אחים,, פורעת את שערנו בחיבה מצחקקת ומחייכת את אחד החיוכים המדהימים שלה, לכולם היה ברור שראשל תגיע הכי גבוה שרק אפשר

אני חושב שזה היה משהו שהחל בסוף כיתה יב' , מישהו שמכיר את המשפחה אמר שראשל עזבה את בית הספר, ואחר כך הגיעו כל מיני שמועות לא ברורות, רק אחר כך קיבלנו את הידיעה שהכתה שכונה שלמה בהלם מוחלט, ראשל מתחתנת!

וכך הבנו שהאבא של ראשל שהיה מסובך בים של חובות נוראים שידך או יותר נכון לומר מכר את ביתו לאלברט ( שם בדוי ) בעל המיני מרקט השכונתי, רווק שגילו כפול מגילה של ראשל, כל הניסיונות של מחנכת הכיתה ומנהל בית הספר להבין מה פשר האירוע ההזוי הזה נתקלו בניכור מבהיל שהרתיע כל ניסיון להגיע אל ראשל !

החתונה הייתה מהירה, רבים מתושבי השכונה לא הוזמנו, גם כאלה שהוזמנו בחרו שלא להגיע, וכך היא ראשל שלנו נעלמה וכמעט הפסיקה להראות בציבור, ואנחנו כמו אנחנו המשכנו בחיינו, מנסים לשכוח את האירוע השכונתי הלא פשוט, מידי פעם סיפר מישהו שראה את ראשל פה ושם על הדרך הביאה לעולם ראשל שלושה ילדים ונראה כאילו שהכל הופך להיות סיפור משפחתי רגיל, אבל שום דבר לא היה רגיל באירוע הקשה הזה

ראשל שהקריבה במודע את עצמה לטובת האבא שלה ולטובת האחים הקטנים הפכה להיות צל של עצמה, בלי שתבין למה היא כמעט מפסיקה לאכול, מי שראה אותה סיפר שהיא נראית כמו שלד מהלך, אבל אף אחד לא הבין למה החל שערה ככה פתאום להלבין, מן צער כזה נורא שהזדחל בצערו ישירות אל ראשה היפה של ראשל, מכסה אותה בלובן מוזר המנצנץ בכאבו כמו מגדל של צער צועק !

פעם אחד אפילו ראיתי אותה את ראשל שלנו, מחזיקה שני ילדים בשני ידייה, מובילה אותם לגן השעשועים הקרוב, היא הרימה ראש, ראתה אותי ואני יכול להישבע שראיתי סוג של חיוך קטן מוכר מוכר על פנייה היפות, ואני רק הבטתי בה בזו אהבתנו הולכת אל שום מקום וליבי נשבר בתוכי

שנה אחרי מצאו את ראשל שלנו חסרת חיים זרוקה בחוף הדייגים, מסביבה רשתות דייגים סיבובים בתוך גופה האציל, נסיבות מותה לא פורסמו מעולם, אבל אנחנו כולנו ידענו בשכונה, ראשל שלנו מתה מתוך עוול נורא, מתה כי מסרה את עצמה עבור משפחתה הקשה, ורק המלאכים שאספו אותה אל כנפיהם סיפרו כמה הייתה מאושרת ראשל שלנו במותה שלה!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"