אַבְנַיִךְ בַּסַּפִּירִים / הרב בן ציון נורדמן

אחד המנהגים האהובים עלינו כשאנחנו יוצאים להחליף אווירה בהפוגה קצרה, הוא לא רק לנשום את האוויר של המקום  אליו אנו מגיעים, אלא גם לנשום את ההיסטוריה שלו.

יש משהו בשבילים, בנקודות הציון ובאנשים של כל מושב ויישוב בארץ , שקורא לעצור ולהקשיב. השבוע התארחנו עם המשפחה במושב אבן ספיר, השוכן בלב הרי ירושלים  – מקום עם נוף בראשית.

כשהכנתי את הפטרת השבת – השלישית מבין שבע הפטרות הנחמה – המילים הפותחות אותה קיבלו  משמעות חיה ומוחשית מול הנוף הנשקף מולנו" עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ – וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים" (ישעיהו נד).  חיבור נפלא בין האבנים לבין אבן הספיר, בנחמה על בניינה של ירושלים.

אבן ספיר נקרא על שמו של הספר  "אבן ספיר" שחיבר השד"ר (שליח דרבנן) הירושלמי, הרב יעקב ספיר זצ"ל על מסעותיו בקהילות ישראל בעולם .

לפני כ 170 שנה, יצא הרב ספיר למסע מופלא שנמשך ארבע וחצי שנים. הוא נדד לתימן, מצרים, הודו ואפילו "הארץ החדשה" אוסטרליה – לא כדי לחפש זהב או תהילה, אלא מתוך געגוע, דאגה והשתוקקות לכל יהודי בפינות הנידחות ביותר בעולם. כשעומדים שם בהר מבינים שאין זו מקריות: ירושלים וההרים סביב לה אינם נבנים רק מאבנים, בטון ומלט , אלא מאותן "אבנים" ו"ספירים" – מאותה דאגה וציפייה לכל יחיד ויחיד מבני ישראל.

את הרוח הזו פגשנו  כשיצאתי  לבית הכנסת היחיד במושב לתפילת מנחה. פגשנו שם את אחד מדמויות ההוד של המושב – הגבאי ר' שמואל ששון, מעולי כורדיסטן וממייסדי המושב. ר' שמואל נושא עמו את תמימות הלב ומאור הפנים של דור המייסדים, ומנהל את בית הכנסת כאבא שמכין את הבית לילדיו.

נכנסנו קצת לפני השקיעה, והנה השגחה פרטית: היינו בדיוק המשלימים למניין . ברגע אחד אתה מרגיש איך בלי להכיר מראש, הנוכחות שלך הופכת לחלק בלתי נפרד מהציבור.

כשביקשו ממני לומר כמה מילים בין מנחה לערבית, הבטתי בקירות. ראיתי שם עשרות תפילות ממוסגרות – "בריך שמיה" ו"למנצח בנגינות" בצורת מנורה ועוד . ספרתי כמעט 50 כאלה, שמספרות סיפור של למעלה מ-70 שנות מסורת ושורשים.

כאן לא מורידים תמונות או סמלים ישנים – מקסימום מוסיפים עוד אחד לצידם. בעיניי, זה בדיוק הסיפור של הציבור המסורתי בישראל: לא פלפולים עמוקים או הגדרות סוציולוגיות, אלא ההרגשה של בית. החיבור הישיר לאבא ולסבא, הרצון לעצור את מרוץ היום ל"אשרי יושבי ביתך", לענות אמן ולהרגיש חלק ממשהו גדול וקדוש.

השבת מברכים את חודש אלול. חודש הרחמים והסליחות כבר ממש מעבר לפינה, בחסידות מקובל ההגדרה שבחודש אלול "המלך בשדה" – הקדוש ברוך הוא יוצא אלינו לשדות, למושבים, "יורד לעם " לחפש אותנו בדיוק כפי שהרב ספיר יצא לחפש את האחים .

בכל יהודי יש ניצוץ של ספיר, פעמים הוא עטוף באבן או בטרדות היום-יום. אבל כשמגיע חודש אלול, הניצוץ הזה מאיר. כשצעדתי חזרה מבית הכנסת באור הדמדומים, הבנתי שהמסע של הרב ספיר והמסע הקטן שלנו השבוע – הם אותו מסע ממש. ירושלים נבנית בספירים, והבניין הזה מתרחש בכל מקום שבו יהודי פותח את הלב ליהודי אחר, כדי להיכנס אל חודש אלול ביחד.

• בשַׁבָּת – פָּרָשַׁת רְאֵה
• הדְלָקַת נֵרוֹת: 19:15 – צֵאת הַשַּׁבָּת 20:11
• שבת מבורכת לכל עם ישראל ✡️
• יחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל  הרב בן ציון נורדמן