על מה השמחה? כשהלימוד השבועי משפיע על המרחב הציבורי / הרב בן ציון נורדמן

הרבי מקוצק אמר: העולם סבור כי שמחים בחג "שמחת תורה" על שביום זה מסיימים את התורה, ולא היא – השמחה הגדולה היא על שביום הזה מתחילים את התורה מחדש.

התורה אינה זיכרון נוסטלגי מן העבר או ספר חוקים מאובק שרוקדים איתו מתוך הרגל. היא תורת חיים, דינמית, מחברת ומכוונת אותנו בכל רגע מחדש. אשתף בשני אירועים מהזמן האחרון הממחישים זאת בצורה מזוקקת ומהדהדת ביותר.

במהלך חיי זכיתי להשתתף באירועים רבים של "הכנסת ספר תורה" – ותמיד זה מרגש: כתיבת האותיות האחרונות, התהלוכה ברחובות, הריקודים, ועד הסעודה לכבודה של תורה. אך ערב יום הכיפורים האחרון זימן לי חוויה מרגשת באופן יוצא דופן.

בביתו של ידידי היקר והאהוב, אבי אבקסיס בקיסריה, הוכנס ספר תורה שנכתב לזכרה של רעייתו, אשת החינוך והחסד דורית ע"ה, במלאת שנתיים לפטירתה.

קשה לתאר במילים את העוצמה של האירוע הזה: כשמיטב השפים בארץ עורכים סעודה מפוארת למאות אורחים – בני משפחה וחברים. מגוון להקות וסגנונות משמחים ומרקידים את הקהל… אך היופי האמיתי והמרגש מכל, היה הפסיפס האנושי.

שמחה פורצת גבולות של "יחד שבטי ישראל" – צעירים ומבוגרים, חילונים, דתיים וחרדים, בני כל העדות והמעמדות. נדהמתי לשמוע שם אנשים מבוגרים שהודו כי זו הייתה הפעם הראשונה בחייהם שהשתתפו במעמד מרומם כזה. התחושה שריחפה באוויר הייתה של לכידות טהורה: משהו עמוק, על-מגזרי ומאחד, שמחבר את כולנו סביב התורה.

השבוע, בכתיבת אותיות אצל משפחת אבקסיס צילום :ראובן כהן

מזווית נוספת, אני נזכר בהחלטה הטובה שקיבלנו ידידי כאח לי, ראש העיר ניר בן חיים, ואנוכי, בדיוק לפני שנה, בהקפות שניות של שמחת תורה: להתחיל ללמוד חברותא שבועית בתלמוד – והתחלנו, כפי ששיתפתי, במסכת בבא קמא. קשה להפריז בהשפעה האדירה של שעת הלימוד הזו על חיינו.

דוגמה קטנה-גדולה שהתרחשה בערב סוכות האחרון ממחישה זאת היטב. ישבנו ולמדנו יחד את הסוגיה הסבוכה של סוכה "ברשות הרבים" (לדוגמה, בשטח השייך לרשות המוניציפלית). נושא מורכב הנוגע לדיני גזל קרקע ולשאלה האם סוכה כזו כשרה לכתחילה והאם ניתן לברך עליה… צללנו לכל השיטות השונות, המחלוקות והחילוקים. לכאורה, לימוד לשם לימוד. נפרדנו לדרכנו.

אבל… הנה, שעות בודדות לאחר מכן, ראש העיר כינס את הנהלת העירייה והדרג המקצועי הבכיר – המנכ"לית, מהנדס העיר, גזברית והיועצים המשפטיים – והודיע על מתן אישור רשמי לבניית סוכות במרחב הציבורי בכל רחבי העיר (כמובן ,כשזה ללא מפגע בטיחותי ) כך, לאחר יותר מ-130 שנות היסטוריה של חדרה, זכו תושבי העיר לקיים את המצווה בהידור, גם בסוכות שהוקמו במרחב הציבורי!

וזהו רק קצה הקרחון ממה שלימוד תורה מסוגל לעשות. התורה היא תורת חיים והוראה מעשית. כפי שאמר בן בג בג על התורה: "הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ, דְּכֹלָּא בַּהּ…"

השבוע, עם ראש העיר ניר בן חיים בסוכה! צילום : יוסי פיקסלר

אז כשנכנס למעגלים בשמחת תורה ובבמות "הקפות שניות" ברחבי העיר – תרקדו, תשמחו ותרימו את ספרי התורה אל על! אך מיד אחרי שהמוזיקה תשתתק, אל תשכחו שמתחיל מחזור חדש.

אל תפספסו את ההזדמנות לקבוע עיתים לתורה. כל אחד ואחד, במה שליבו חפץ – שיעור שבועי, חברותא או דף יומי – תקבעו! כי התורה היא המכנה המשותף העמוק ביותר שמחזיק אותנו כעם אחד- יחד שבטי ישראל . חג שמח !