המילים שנבחר בדרך אל הקלפי / הרב בן ציון נורדמן

פחות משבועיים מיום הבחירות – ימים שרבים מגדירים כ"גורליים ביותר". אך מעבר לפוליטיקה היבשה, לחישובי המנדטים ולמטות השטח, צריך לומר את האמת בקול רם: הדרמה האמיתית של החברה הישראלית היא השיח הציבורי. במציאות המתוחה שבה כולנו חיים, כל אמירה פזיזה, כל השמצה וכל ניסוח מפלג עלולים לחולל נזק דרמטי. מילים אינן רק אוויר, הן יוצרות מציאות – או מזהמות, או מרפאות.

שיעור מיוחד על כוח השפעה של המילים מעניקה לנו פרשת נח. בתחילת הפרשה מצווה הקב"ה את נח להכניס את בעלי החיים לתיבה: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה… וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם…". התורה, שכידוע מדקדקת בכל אות ומקצרת היכן שרק אפשר, מאריכה פתאום במילים כדי להגיד מה שניתן היה לנסח במילה אחת: "הטמאה".

חז"ל עומדים על כך וחושפים יסוד חשוב : הפסוק "עיקם" והאריך בלשונו, אך ורק כדי שלא להתבטא במילה שלילית. תחשבו על העומק: אפילו כשהמציאות מורכבת, אפילו כשבאים לתאר תופעה שלילית – השפה חייבת להישאר נקייה. התורה מלמדת אותנו שאופן הדיבור הוא עניין מהותי ולא טכני.

הבעל שם טוב מציין עומק נוסף בציווי "בֹּא־אַתָּה וְכָל־בֵּיתְךָ אֶל־ הַתֵּבָה" תיבה פירושה גם מילה. בתוך המבול הסוער שבחוץ, פעמים ההצלה היא להיכנס אל המילה הנקייה והטובה – מילה אחת חיובית יכולה להפוך מציאות שלמה ולהיות לעוגן של תקווה וחוף מבטחים.

התובנה הזו עומדת במרכז מיזם "הדיבור", שהוקם על ידי משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במלחמה. מתוך הכאב העמוק, הן הבינו שהשיח המזהם וההתנגחויות ברשתות ובאולפנים מפרק את הבית המשותף של כולנו. המיזם, שזכה לגב פרלמנטרי בשדולת 'הדיבור' בכנסת בהובלת חברי הכנסת מתן כהנא, מיכאל ביטון ובועז ביסמוט (שאני מעריך מאוד) אינו נלחם בוויכוחים ענייניים – אלא מודד ומסמן דיבור מרעיל, הכללות, פרשנות מגמתית ופסילה לגופו של אדם, כדי להחזיר את הכבוד והאמון לשיח.

כשאני מביט אל תוך המערכת הפוליטית והנהגת הציבור החרדי, דמות אחת מזהירה כסמל של דיבור נקי ואחראי: יו"ר יהדות התורה, ידידי היקר ח"כ הרב יעקב אשר.

"גדולה לגימה שמקרבת" ח"כ ר' יעקב אשר בשיח פתוח ומכבד , בביתו של עו"ד רוני פאלוך.

שנים רבות שאני מכיר ומוקיר את ר' יעקב אשר. מדובר באישיות של קידוש השם מהלך, אדם השומר על פיו ולשונו בצורה מעוררת השראה. האם הוא לא נלחם? נלחם בנחישות! האם הוא לא מתווכח? מתווכח בלהט רב, כשצריך. אך גם ברגעי הסערה, לא תמצאו אצלו הכללות פוגעניות, זלזול ביריב או אמירות בוטות. הוא מבין שמנהיגות נמדדת דווקא ביכולת לשמור על כבוד הזולת גם בשיא הוויכוח, ולנהל מאבקים עיקשים תוך שמירה על שיח ענייני ומכבד.

בהמשך ספר בראשית נלמד איך באמת מקרבים לבבות: אברהם אבינו לא נכנס לקרבות ולוויכוחים ; הוא פשוט פותח את ביתו לרווחה ומכניס אורחים – גם את אלו שנראים בעיניו כעובדי אלילים – כמאמר חז"ל "גדולה לגימה שמקרבת".

ר' יעקב אשר, דווקא בערב הבחירות הללו, המשך להוביל בדרך זו! הציבור החרדי והחברה הישראלית כולה זקוקים כעת, יותר מתמיד, למנהיגות של מאור פנים, חיוך, מילה טובה ודיבור נקי שמחברת ומקרבת – יחד שבטי ישראל.