בחירות 2026 בישראל: הליכוד מוביל, הקרב על הממשלה הבאה פתוח – וישראל ניצבת בפני הכרעות היסטוריות

לילה דרמטי בבחירות לכנסת ה־26: הליכוד מסתמן כמפלגה הגדולה בישראל, גוש הימין עדיין ללא רוב מובטח והספירה נמשכת. לצד האיום האיראני והאפשרות לממשלת אחדות לאומית על בסיס ימני מובהק, עולה הצורך בחזון התיישבות לאומי חסר תקדים: מיליון תושבים נוספים ביהודה ושומרון, מיליון בנגב, מיליון בגליל ו־400 אלף ברמת הגולן. פיתוח הערבה, אילת ויישובי הגבולות, קליטת עלייה רחבת היקף, הטבות משמעותיות לדור הלוחמים ושינוי סדר העדיפויות הלאומי – מהשקעה מרוכזת במרכז הארץ לפיתוח כל חלקי המדינה.

יום רביעי, 28 באוקטובר 2026 | עדכון ביניים, 06:00 בבוקר

• ישראל מתעוררת לבוקר של חוסר ודאות פוליטית

לאחר לילה ארוך, דרמטי ורווי תהפוכות, מדינת ישראל מתעוררת לבוקר שבו עדיין לא ברור מי יצליח להרכיב את הממשלה הבאה. הבחירות לכנסת ה־26, שנערכו אתמול, יום שלישי, 27 באוקטובר, התאפיינו בהשתתפות ציבורית גבוהה, במאבק צמוד בין הגושים ובשינויים בתמונת המנדטים במהלך הלילה.

מיליוני אזרחים יצאו לקלפיות, כאשר ההשתתפות הגבוהה בחברה הערבית השפיעה גם היא על תמונת הגושים ועל האפשרויות להרכבת הממשלה. כל שהתקדמה ספירת הקולות, התחזקה תמונת הליכוד כמפלגה הגדולה ביותר, אולם המאבק על השגת רוב של 61 חברי כנסת עדיין נותר פתוח.

הספירה הרשמית נמשכת, וכל הנתונים המוצגים בשלב זה עשויים להשתנות. וכרגע: הליכוד בראש, ללא הכרעה סופית. על פי נתוני הביניים שנמסרו בשעות הבוקר המוקדמות, לאחר ספירת כ־37% מהקולות, נרשמה חלוקת המנדטים הבאה:

1. הליכוד – 28 מנדטים
2. ישר! בראשות גדי איזנקוט – 21 מנדטים
3. הרשימה המשותפת – 12 מנדטים
4. ביחד בראשות נפתלי בנט – 11 מנדטים
5. יהדות התורה – 8 מנדטים
6. ישראל ביתנו – 8 מנדטים
7. הציונות הדתית – 7 מנדטים
8. ש״ס – 7 מנדטים
9. הדמוקרטים – 7 מנדטים
10. עוצמה יהודית – 7 מנדטים
11. רע״ם – 4 מנדטים
12. חלוקת הגושים באותו שלב:
13. גוש נתניהו – 57 מנדטים
14. גוש המפלגות האחרות – 47 מנדטים
15. המפלגות הערביות – 16 מנדטים

מדובר בתמונת ביניים בלבד, המבוססת על הנתונים שנמסרו במהלך הלילה, ולא בחלוקת המנדטים הסופית של ועדת הבחירות המרכזית. בשלב זה אף גוש אינו יכול להכריז על הקמת ממשלה, וההכרעה תלויה בהמשך ספירת הקולות, בתוצאות המעטפות הכפולות ובמשא ומתן הפוליטי שצפוי להתחיל לאחר התבהרות התמונה.

• נתניהו: "הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר בישראל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא במהלך הלילה דברים בפני תומכיו, לאחר פרסום המדגמים הראשונים, והדגיש את הישגה של מפלגתו. "הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר בישראל", הכריז נתניהו, תוך שהוא מותח ביקורת על הסקרים שהעניקו למפלגתו מספר מנדטים נמוך משמעותית בתקופה שקדמה לבחירות.

בדבריו ביקש נתניהו להציג את התוצאה כהבעת אמון ציבורית בדרכו, והדגיש את הצורך בהקמת ממשלה לאומית חזקה לנוכח האתגרים העומדים בפני ישראל. ראש הממשלה התייחס גם לממד האמוני של שליחותו הציבורית, ובסיום דבריו אמר: "אני רוצה להודות לבורא עולם שנותן לי את הכוח להמשיך לפעול למען נצח ישראל, למען העם האהוב שלנו והמדינה האהובה והיחידה שלנו".  נתניהו חתם את נאומו במסר של עוצמה לאומית וביטחון ביכולתה של ישראל להתמודד עם אויביה:  "עם ישראל חי ונצח ישראל לא ישקר".

• ההצבעה בחברה הערבית משנה את תמונת הגושים

אחד הנתונים הבולטים בבחירות הנוכחיות הוא שיעור ההשתתפות הגבוה בחברה הערבית, שהשפיע על חלוקת המנדטים ועל האפשרות של גוש נתניהו להגיע לרוב של 61 חברי כנסת. במקביל, בשעות הבוקר המוקדמות עדיין נותרו קלפיות רבות שטרם נספרו, לרבות באזורים המזוהים עם הימין. גם קולות החיילים, המילואימניקים והמצביעים במעטפות הכפולות עשויים להשפיע על התמונה הסופית. עם זאת, אין בשלב זה ודאות באשר לכיוון השינוי או להיקפו.

• האיום האיראני והאפשרות לממשלת אחדות לאומית

מעבר לתוצאות הבחירות, אחד הנושאים המרכזיים העומדים על סדר היום הלאומי הוא האיום האיראני והאפשרות לשיתוף פעולה ישראלי־אמריקאי נרחב בהתמודדות עמו. בימים האחרונים מתפרסמים דיווחים על אפשרויות לפעולה צבאית נוספת נגד מתקני הגרעין האיראניים, אולם אין בשלב זה אישור להחלטה מבצעית חדשה. ההתמודדות עם האיום האיראני, לצד אתגרי הביטחון הנוספים, צפויה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה הבאה, ללא קשר להרכבה.

על רקע זה עולה גם האפשרות להקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה, שתוכל לגבש הסכמות בנושאי ביטחון, כלכלה וחיזוק החוסן הלאומי. אחת האפשרויות המוצעות היא ממשלת אחדות לתקופה של כשנתיים, שתתמקד באתגרים הביטחוניים ובגיבוש תוכנית לאומית ארוכת טווח. אלא שממשלת אחדות מחייבת הסכמות פוליטיות בין מפלגות המחזיקות בעמדות שונות, ולא ברור בשלב זה אם ניתן יהיה להגיע להסכמות כאלה.

• ממשלת אחדות על בסיס ימני – והצורך בחזון לאומי חדש

לצד השאלה מי יעמוד בראש הממשלה הבאה, מתעוררת שאלה משמעותית לא פחות: מה יהיו יעדיה הלאומיים של ישראל בשנים הקרובות?

אחת התפיסות המוצעות לדיון הציבורי היא חתירה לממשלת אחדות לאומית רחבה ככל האפשר, הנשענת על בסיס מדיני וביטחוני ימני מובהק, תוך שמירה על יציבות שלטונית, ביטחון אזרחי ישראל וחיזוק החוסן הלאומי.

לאחר שלוש שנים של מלחמה ממושכת, לחימה במספר חזיתות ואתגרים ביטחוניים, חברתיים וכלכליים, מדינת ישראל זקוקה לתוכנית לאומית ארוכת טווח. תוכנית שאינה מסתפקת בניהול המשברים הקיימים, אלא מבקשת לעצב את עתידה של המדינה לדורות הבאים.

במרכזה של תפיסה זו עומד חזון לפיתוח ההתיישבות בכל רחבי הארץ, חיזוק הגבולות, קליטת עלייה, פיזור האוכלוסייה, מתן הזדמנויות למשפחות צעירות והענקת הטבות משמעותיות לדור הלוחמים.

• לא רק גוש דן: הגיע הזמן ליישב ולפתח את כל הארץ

במשך עשרות שנים התרכזו חלק ניכר מההשקעות, ממקומות התעסוקה ומהפיתוח הכלכלי במרכז הארץ ובערים הגדולות. ריכוז זה יצר פערים משמעותיים בין המרכז לפריפריה, מחירי דיור גבוהים באזורים המבוקשים וקושי של משפחות צעירות להשתקע ביישובים מרוחקים.

• הגיעה העת לבחון שינוי משמעותי בסדר העדיפויות הלאומי.

החזון המוצע הוא פיתוח רחב של כל חלקי הארץ: הגליל העליון, הגליל התחתון, רמת הגולן, בקעת הירדן, יהודה ושומרון, הנגב, הערבה הצפונית והתיכונה, הדרום הרחוק, אילת וכל היישובים הסמוכים לגבולות המדינה.

לא מדובר רק בהקמת בתים חדשים, אלא בבניית קהילות, תשתיות, מוסדות חינוך, שירותי בריאות, תחבורה, תעשייה, חקלאות ומקורות תעסוקה. פיתוח ההתיישבות צריך להיות מלווה בתכנון לאומי מקיף, שיאפשר לצעירים ולמשפחות לבחור בחיים מחוץ למרכז הארץ מבלי לוותר על איכות חיים, ביטחון כלכלי והזדמנויות תעסוקה.

• שלושה מיליון תושבים נוספים ביהודה ושומרון, בנגב ובגליל

אחד היעדים השאפתניים המוצעים הוא גיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית להגדלת האוכלוסייה בשלושה אזורים מרכזיים.

יהודה ושומרון – מיליון תושבים נוספים: הרחבת ההתיישבות, פיתוח יישובים קיימים, בחינת הקמת יישובים חדשים, חיזוק החקלאות והקמת תשתיות תחבורה, תעסוקה, חינוך ובריאות. מימוש יעד כזה כרוך בהכרעות מדיניות ומשפטיות מורכבות ובמחלוקת בינלאומית משמעותית.

הנגב – מיליון תושבים נוספים: הרחבת ערים קיימות, הקמת שכונות ויישובים חדשים, פיתוח חקלאי ותעשייתי, השקעה בתשתיות מים ותחבורה ויצירת מוקדי תעסוקה שימשכו משפחות צעירות.

הגליל – מיליון תושבים נוספים: פיתוח הגליל העליון והתחתון, חיזוק יישובי הצפון, שיקום יישובים שנפגעו במהלך המלחמה, הרחבת פתרונות הדיור והקמת מרכזי תעסוקה וחינוך.

מדובר ביעדים חזוניים, ולא בתוכנית ממשלתית מאושרת. מימושם יחייב בדיקות היתכנות, השקעות משמעותיות ותכנון ארוך טווח.

• רמת הגולן: יעד חזוני לתוספת של 400 אלף תושבים

רמת הגולן תופסת מקום מיוחד בתפיסת הביטחון וההתיישבות של ישראל. המרחבים הגדולים, החקלאות, הנופים, התיירות והקרבה לגבול הופכים אותה לאזור בעל חשיבות ביטחונית וכלכלית. אחד היעדים המוצעים לדיון הוא תוכנית ארוכת טווח לתוספת של כ־400 אלף תושבים ברמת הגולן.

תוכנית כזאת תחייב בחינה מקיפה של היקף הבנייה האפשרי, פיתוח יישובים קיימים, הקמת שכונות חדשות, השקעה בתחבורה, תשתיות מים, מערכות בריאות וחינוך ומקומות תעסוקה. הפיתוח יצטרך להתחשב גם בשמירת השטחים הפתוחים, במשאבי הטבע ובאופי הייחודי של האזור.

• הערבה, אילת ויישובי הגבולות – לא משאירים אף אזור מאחור

הערבה, הערבה התיכונה, אזור אילת והיישובים הסמוכים לגבולות ישראל ראויים למקום מרכזי בכל תוכנית פיתוח לאומית. המרחק ממרכז הארץ, תנאי האקלים, עלויות התשתית והמחסור במקומות תעסוקה מגוונים מציבים בפני תושבי האזורים הללו אתגרים ייחודיים. לכן יש מקום לבחון תוכנית ממשלתית ייעודית שתכלול פיתוח יישובים, הרחבת התשתיות, תמיכה בחקלאות, השקעה במערכות מים ואנרגיה, פיתוח התיירות והענקת תמריצים כלכליים למשפחות וליזמים.

דגש מיוחד נדרש גם ליישובים הסמוכים לגבולות המדינה: בצפון, בגבול המזרחי, לאורך גבול מצרים ובדרום.

יישובים אלה מתמודדים לעיתים עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים שאינם קיימים באותה עוצמה במרכז הארץ. חיזוקם צריך לכלול מערכות מיגון וביטחון, שירותי רפואה וחינוך איכותיים, תשתיות מתקדמות ופתרונות תעסוקה יציבים. מדינה המבקשת לחזק את אזורי הגבול שלה אינה יכולה להסתפק בהצהרות. עליה להעניק לתושבים תנאים שיאפשרו להם לבנות בהם את עתידם לאורך שנים.

• דור הלוחמים: לא רק תודה, אלא קרקע, בית ועתיד

אחד הנושאים המרכזיים שראוי שיעמדו בפני הממשלה הבאה הוא עתידם של לוחמי צה"ל, אנשי המילואים, כוחות הביטחון ומשפחותיהם. מדובר בדור שנשא על כתפיו חלק משמעותי מנטל המלחמה, שירת במשך תקופות ממושכות, שילם מחירים אישיים ומשפחתיים והתמודד עם אתגרים יוצאי דופן. ההכרה בתרומתו של הדור הזה צריכה לבוא לידי ביטוי לא רק בטקסים ובדברי תודה, אלא גם במדיניות ממשלתית מעשית.

יש מקום לקדם תוכנית לאומית רחבה שתעניק ללוחמים ולמשרתי המילואים הזכאים אפשרויות לרכישת דירה ראשונה, הטבות משמעותיות בקרקע, מסלולי מימון נוחים ותמריצים למעבר למגורים בגליל, בנגב, בערבה, ברמת הגולן ובאזורים נוספים ברחבי הארץ. במסגרת תוכנית כזאת ניתן לבחון הקצאת מגרשים בתנאים מועדפים, סבסוד תשתיות, הטבות במשכנתאות, מענקי מעבר וסיוע בהקמת עסקים קטנים.

כל זאת בהתאם לקריטריונים ברורים, שקופים ושוויוניים ולמסגרת החוקית. כך ניתן יהיה לשלב בין הוקרה ממשית למי שתרמו לביטחון המדינה לבין פיתוח ההתיישבות והכלכלה המקומית.

• שינוי סדר העדיפויות: להשקיע גם מחוץ למרכז הארץ
• הדיון על פיתוח ההתיישבות מחייב גם בחינה מחודשת של סדר העדיפויות התקציבי.

תקציב המדינה כולל הוצאות רבות בתחומי הביטחון, התשתיות, החינוך, הבריאות, הרווחה והשירותים הציבוריים. השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לנתב משאבים בצורה שתצמצם פערים ותייצר הזדמנויות חדשות גם מחוץ למרכז הארץ.

אחד הכיוונים המוצעים הוא הרחבת התמריצים למגורים בפריפריה, הגדלת ההשקעה בתחבורה ובתעסוקה והפחתת חסמים תכנוניים ובירוקרטיים. משפחה צעירה שתבחר להתגורר בגליל, בערבה, בנגב או ברמת הגולן צריכה לדעת שממתינים לה שירותים איכותיים, תעסוקה, חינוך וביטחון אישי.

אין די במחירי קרקע נמוכים אם אין באזור מקומות עבודה, תחבורה נוחה ושירותים ציבוריים מתאימים. המטרה היא להפוך את הבחירה להתגורר בכל חלקי הארץ לאפשרות כלכלית וחברתית אמיתית, ולא להחלטה המחייבת ויתור על איכות החיים.

• קליטת עלייה: מנוע מרכזי לצמיחה ולחיזוק המדינה

לצד פיתוח ההתיישבות, על הממשלה הבאה להציב את עידוד העלייה לישראל כאחד מיעדיה המרכזיים. מדינת ישראל הוקמה כבית הלאומי של העם היהודי, וקליטת עלייה הייתה לאורך השנים אחד ממנועי הצמיחה החשובים שלה.

יש לבחון תוכניות לעידוד עלייה מקהילות יהודיות ברחבי העולם, תוך הענקת מעטפת אמיתית לעולים החדשים: דיור, תעסוקה, לימודי עברית, חינוך, הכרה בתארים מקצועיים והשתלבות בחברה הישראלית. במסגרת חזון ההתיישבות ניתן להציע לעולים חדשים מסלולי קליטה ייעודיים בגליל, בנגב, בערבה, ברמת הגולן וביישובים נוספים.

תוכניות כאלה יוכלו לשלב בין צורכי העולים לבין הצורך בפיתוח אזורים חדשים ובחיזוק קהילות קיימות. הגדלת האוכלוסייה באמצעות עלייה ופיתוח אזורי מגורים חדשים יכולה לתרום לצמיחה הכלכלית ולחיזוק היישובים, בתנאי שתלווה בתכנון ארוך טווח ובהשקעה בשירותים הציבוריים.

• יהודה ושומרון – יש לפרק את הרשות הפלסטינית!

לצד חזון ההתיישבות, הממשלה הבאה תידרש להתמודד גם עם שאלת עתיד היחסים עם הרשות הפלסטינית ועם הסוגיות הביטחוניות והמדיניות ביהודה ושומרון. במסגרת הדיון הציבורי קיימות עמדות הקוראות לפירוק הרשות הפלסטינית ולשינוי יסודי של המבנה השלטוני והביטחוני באזור.

מנגד, קיימות עמדות המדגישות את הסיכונים הביטחוניים, הכלכליים והדיפלומטיים הכרוכים במהלך כזה, ואת הצורך להגדיר מי יישא באחריות האזרחית והביטחונית לאחריו.

כל הכרעה בנושא תחייב בחינה מעמיקה של השלכותיה על ביטחון ישראל, על האוכלוסייה האזרחית ועל היחסים עם מדינות האזור והקהילה הבינלאומית. מדובר באחת הסוגיות המורכבות ביותר שעלולות לעמוד בפני הממשלה הבאה.

ממשלת ישראל הבאה תיבחן במעשים, לא רק בהרכבה
תוצאות הבחירות, חשובות ככל שיהיו, הן רק תחילתו של התהליך.

הציבור הישראלי ימתין להכרעה בשאלת זהותו של ראש הממשלה הבא, אולם מבחנה האמיתי של הממשלה שתקום יהיה ביכולתה לספק ביטחון, יציבות, צמיחה כלכלית ותקווה לדור הבא.

ממשלה שתצליח לגבש הסכמות רחבות סביב ביטחון המדינה, פיתוח ההתיישבות, חיזוק הפריפריה, קליטת עלייה ומתן הזדמנויות לצעירים וללוחמים, תוכל להניח יסודות משמעותיים לעתידה של ישראל. מנגד, המשך המאבקים הפוליטיים ללא יכולת להגיע להסכמות עלול להקשות על התמודדות המדינה עם האתגרים הרבים שלפניה.

החזון המוצע הוא ממשלת אחדות לאומית בעלת בסיס ימני ברור, שתפעל לחיזוק ביטחון ישראל, לפיתוח ההתיישבות בכל רחבי הארץ וליצירת עתיד טוב יותר לדורות הבאים. הארץ שלנו קטנה, האתגרים גדולים, והאחריות המוטלת על הנהגת המדינה עצומה.

• ההכרעה עדיין לפנינו

בשעות הקרובות תימשך ספירת הקולות, ובימים הקרובים תתבהר תמונת המנדטים הסופית. רק לאחר מכן ניתן יהיה להעריך את אפשרויות הרכבת הממשלה ואת היקף ההסכמות הנדרש בין המפלגות. עד אז, ישראל ממתינה להכרעה, כאשר שיעור ההשתתפות הגבוה בבחירות מדגיש את החשיבות שהאזרחים מייחסים לעתידה של המדינה.

אך מעבר לזהות המנצחים, ניצבת בפני מדינת ישראל שאלת עתידה לעשורים הבאים.

האם תצליח לפתח את אזורי הגבול והפריפריה? האם תצליח להעניק לדור הלוחמים ולמשפחות הצעירות הזדמנות אמיתית לבנות כאן בית? האם תצליח להרחיב את קליטת העלייה ולצמצם את הפערים בין המרכז לשאר חלקי הארץ? אלה שאלות שיחייבו תשובות מעשיות, תקציבים, תכנון וביצוע.

• עם ישראל חי!