"א – ח – ד !" / הרב בן ציון נורדמן

הרבי בעל 'בני יששכר', רבי צבי אלימלך מדינוב, היה נוהג לצאת בליל פסח קודם עריכת הסדר לראות כיצד עורכים אותו המוני העם, מכל בתי ישראל בקעו קולות של אמירת ההגדה בשירה ובנעימות. הרבי התעכב באחד הבתים שם התגורר יהודי פשוט שכשהגיע לפיסקה:

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם…", זעק בקול גדול: "א-ח-ד", והאריך בו כמו בקריאת שמע, ושוב ב"אחד רשע", וכן גם ביתר הבנים… המשמש שליווה את הרבי לא התאפק ופרץ בצחוק… אך הרבי היסה אותו, וברצינות והתרגשות הפטיר: יהודי פשוט זה העלה את ארבעת הבנים לקדושה, והכניס את כולם לאמונת הייחוד! " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱל-ֹהֵינוּ ה' אֶחָד ".

סיפור זה חביב עלי מאוד, ובכל שנה אני מוצא בו עומק נוסף. הנה, הרבי, במקום ללעוג לאדם שלא ידע להבדיל בין קריאת ההגדה לבין קריאת שמע. הבחין  במבטו החודר כי בתוך כך טמונה נקודת אמת מזוקקת, בעומק נפשו של יהודי כל קריאת "אחד" מעוררת בו בטבעיות את "ה' אחד"! סוד אחדות השם.

ואמת פנימית זו מבהירה לו את החיים בתוך המבוכות ומאירה לו את הקשיים, וכך מכניסים יחד את כל הבנים – באשר הם – תחת כנפי אחדות עילאית זו.

ובראי האקטואליה, נראה כי הפסוק "שמע ישראל" הוא המזוהה ביותר עם המלחמה!

יוני אשר, שבפרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר נחטפה אשתו דורון, ושתי בנותיו, רז בת ה-4 ואביב בת ה-2, מבית סבתן שבקיבוץ ניר עוז. לאחר 50 יום, דורון, רז ואביב שוחררו וחזרו הביתה.

במשך 49 הימים מורטי העצבים, בהם הייתה משפחתו בשבי, יוני – כמו שאר משפחות החטופים – עשה הכל כדי להשיב אליו את אשתו ובנותיו.

בין היתר בעצרת של פרלמנט האיחוד האירופי נשא נאום נרגש ולאחריו הוא נעמד על רגליו, ביד ימין כיסה את עיניו וביד שמאל סוכך על ראשו וזעק בעיניים עצומות ובראש מורם: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד!" ההתרגשות באולם הייתה בשיאה. צמרמורת עברה בין היושבים, שענו לו בקול גדול "אמן".

בשדה הקרב הפסוק מהדהד מכל פינה, גם כאלו שבחייהם רחוקים משמירת תורה ומצוות קוראים אותו ברגש רב ומכל הלב.

וכך כתב רש"י (דברים כ,ג) על היוצאים למלחמה, " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה – אפי' אין בכם זכות אלא קריאת שמע בלבד, כדאי אתם שיושיע אתכם". וכך אומרים בתפילה: " שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל! שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל"

יהודים במשך כל הדורות הצטיינו בדביקותם בפסוק זה,  והנה ציטוט מהעיתון ההונגרי "פוסט הירלאפ" מיום י"ט תמוז תרע"ו שנת 1915 מכתב שכתב חייל הונגרי גוי לאשתו: "בטובך לבקש פני השכן היהודי שלנו חיים, לתרגם לך המילות 'שמע ישראל', כי בשעה שכדורי משחית עפים על ראשינו ואנשי הצבא נופלים כשבלים אחרי הקוצר, אז יתחילו אנשי הצבא היהודים לצעוק שמע ישראל וניצולים ממוות לחיים, בשעה שחבריהם שאינם יהודים נהרגים. ותיכף כשיתרגם לך השכן חיים מילות אלו תודיעני, וכשיבא איזה סכנת מות יצילו את חיי".

גם בסידור חופות אני נוכח לראות יותר ויותר זוגות שלפני כיסוי הכלה בהינומה נעצרים ואומרים יחד 'שמע ישראל'.

וכפי שלימד אותנו הרבי, פסוק זה שייך בהחלט גם לאחדות בין חלקי עם ישראל לשבטיו. וכך דורשת הגמרא על הפסוק " ויִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים ", ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימים ונסתלקה ממנו שכינה, אמר שמא חס ושלום  יש במיטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, כיצחק אבי שיצא ממנו עשו, אמרו לו בניו: שמע ישראל וכו', כשם שאין בליבך אלא אחד כך אין בליבנו אלא אחד".

• כל שבטי ישראל יחד זעקו: א-ח-ד!

וכפי שפתחנו בסיפור על תמימותו של היהודי שאיחד את ארבעת הבנים כ'א-ח-ד', גם בימים אלו נדרשת מאיתנו עבודה זו, לחפש ולהדגיש את המאחד והמחבר בין כל חלקי העם.

בליל החג ייסב עם ישראל בהמוניו סביב שולחן הסדר, 98% מהיהודים בישראל מציינים את ליל הסדר. נתון שאין לו אח ורע בנושאים אחרים. יותר מ-3,000 שנים אחרי יציאת מצרים, רוב מוחלט של העם היהודי מספר את יציאת מצרים, ומעביר אותו לדורות הבאים.

נשתדל להרבות ולהגדיל את מעגל המסובים בליל הסדר, נשתף אותם יחד בהעברת המסורת המפוארת שלנו כעם, וכך נזכה להינצל מכל העומדים עלינו לכלותינו, בחזרתם הביתה של כל החטופים, בהחלמת הפצועים, באמונה שלימה וגאולה קרובה.

• בשַׁבַּת פָּרָשַׁת מְצֹרָע
• הַדְלָקַת נֵרוֹת: 18:43 – צֵאת הַשַּׁבָּת 19:52
• שַׁבָּת מְבֹרֶכֶת וּשְׁקֵטָה ✡️ פֶּסַח כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ
• יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל – בְּנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל!
• הָרַב בֶּן צִיּוֹן (בְּנִצִּי) נוֹרְדְּמַן