חיים עודד האהוב, הוא "דייג" מגבעת אולגה

ושוב אנו בורחים אל עברנו, אל תום ילדותנו, נותנים לעבר הנקי ללטף את פצענו המדממים, וככה אני רואה את ימי החורף המסרבים להגיע כאילו גם מלמעלה מענישים אותנו על מעשינו. השלכת כבר כאן, עלים צהובי מבט מונחים בעצב על הקרקע המבוישת, וככה אני עוצם עיניים חוזר אל חוף הדייגים, ורואה את אחד הדמויות הכי סגונניות שגדלו בשכונה היפה שלנו הרי הוא "דייג"

מן שם כזה שדבק בדייג" ומחק כמעט לחלוטין את שמו המקורי, ועכשיו תחשבו על ילד אחד קטן, זה שגדל בשכונת אולגה ג', וממש מתחת לאפו הקטן הוא רואה את כחול המים ונפשו יוצאת את המים הטובים האלה, כן זה הילד הקטן מבין שזה החוף הקסום והבתול יהיה לו לאהבת חייו

וככה הוא הילד יוצא לדוג בחוף ילדותו ביחד עם ילדי השכונה, בדרך הם עוצרים לקטוף ענפים מעץ אקליפטוס מוכר מפעם, והענפים האלה משמשים את הילדים היפים האלה למקל דיג, והם תופסים עשרות דגי "ערוסה" צבעוניים, ( פרוש המילה "ערוסה הוא "כלה") ו"דייג" הקטן מצליח לדוג דגים כל כך רבים עד שהדייג המבוגר זה ליווה אותם הצביע על דייג" ופסק מהיום שימך דייג"

וככה דבק השם הזה עד היום, צריך להבין, בשכונה הקטנה שלנו אם קבלת כינוי לא היית יכול להפטר ממנו, ואם אשאל תשעים אחוז מתושבי השכונה מה הוא שמו האמיתי של "דייג" אני מוכן להמר שמעט מאוד אנשים ידעו לנקוב בשמו האמיתי, "חיים עודד"

והוא הילד משתחרר מהצבא וחוזר אל הים הזה הממתין לו, הרי גם הים יודע " שדייג" הוא איש ים אמיתי, וככה דייג" חובר אל עוד שני תושבים אלמותיים בפני עצמם, עבדון האגדי, וג'ינג'י המיוחד, והם רוכשים סירת דייג והופכים את הדיג למקצוע, וככה בלילות הם יוצאים אל הים הגדול, ג'ינג'י" הממונה על ההגה, עבדון התציפתן, ודייג", הצוללן

והוא דייג מתגלה כצוללן מחונן אחד כזה שיכולות הצלילה שלו הופכות אותו לאגדה בין שוכני חוף הדייגים, "דייג מצליח לצלול ללא כל עזרים לעומק של 14 מטר, עומק מטורף כמעט בליתי אפשרי, שם בין המצולות דייג מרגיש הכי בבית, הוא מכיר את הסלעים במעמקי הים, את הדגים הגדולים המכירים אותו ומכבדים את הגינותו

והוא "דייג", הופך בתוך המצולות לסוג של צוללן על, תראו יש משהו כל כך רומנטי ואמיתי באהבתו של דייג" לים, דייג" מכבד את הים ואת הדגה, שבמעמקים, הוא יודע לזהות את עצמו רק כשהוא מריח את ריח מלח, המים, את השחפים הנוסקים מעל מחפשים דג אומלל אחד לארוחת היום, והים מחזיר לו אהבה, הוא הופך את דייג" לאיש שלם מלא עוצמות אנושיות חברתיות, לא לחינם נחשב "דייג" לאחד הדמויות הכי אהובות בשכונה

צריך להבין, אצלנו בשכונה יודעים לזהות זיוף מקילומטר, ודייג" הוא כל כך אותנטי, כל כך אולגאי עם כבוד שהוא דייג" אפילו שלא ברצונו הופך להיות סוג של מותג אולגאי משובח! אבל דייג" מבין שהים יכול להיות אכזר, זה הים לא יוכל יהיה להבטיח הכנסה קבועה, והוא דייג" עובד בעבודה מסודרת

מקים משפחה נהדרת אבל לעולם לא מוותר על אהבתו הראשונה, וגם היום שהוא כבר סבא לנכדים רבים, דייג" חוזר אל הים האהוב, הוא דייג" יודע שהים קורא לו, הים לא יודע לשקר, אלה המים והסלעים הופכים להיות לו למשפחה של ילדותו, ולפעמים שהוא ישן במיטתו הטובה הוא יכול לשמוע את גלי הים קוראים בשמו "דייג" הים קורא לך! דייג" בעיניי הוא האולגאי האולטימטיבי, זה שהצליח לקחת את מצולות הים התכולים ולהפוך אותם לאהבת אמת!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"