"בין עבר לעתיד – הפועל גבעת אולגה מצדיעה לאגדות שלה"

כבוד לשורשים, כבוד לדורות – טקס הוקרה לשחקנים ומנהלים מהעבר ריגש מאות אוהדים במשחק הצמרת של הקבוצה המחודשת שבין המחיאות, הגביעים והדמעות – היא גם ניצחה 2:3 את אחווה כפר קרע ופתחה פער בצמרת

ביום שישי האחרון, במגרש הכדורגל אשר במתחם המזרחי בחדרה – התקיים אירוע מרגש במיוחד, שחיבר בין עבר, הווה ועתיד, כשהפועל גבעת אולגה המחודשת שיחקה מול אחווה כפר קרע במשחק צמרת חשוב, שבסיומו ניצחה 2:3 משערים של : גל חסן ( צמד ) ומיכאל בן חמו הוותיק והמצוין, וטיפסה לפסגה עם פער של 5 נקודות

גולת הכותרת האמיתית של האירוע הייתה דווקא במחצית. כשלא פחות מ-800 אוהדים מילאו את היציעים – צעירים, בני נוער, ותיקים ובני המשפחות – כולם הגיעו לעודד ולחוות את המפגש המיוחד בין גיבורי העבר לאוהדי ההווה, ובמחצית המשחק תחת גשם זלעפות התקיים טקס הוקרה עוצמתי לשחקני ומנהלי הקבוצה בעבר – דמויות מפתח מהשנים היפות של המועדון, בשנות ה-60, ה-70 וה-80.

טקס שאותו יזם והוביל האוהד האהוב והסופר המקומי רפי אוליאל, שידוע כמנציח סיפורי השכונה בספריו "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת", יחד עם האוהדים השרופים: ים פליישר, ורועי מחבובי. והנהלת המועדון בהובלת אלי שבת ואסי גומה.

בין מקבלי ההוקרה: ניסים קלדרון ניצ'קו ז"ל (באמצעות בתו), ג'קי מלכה ז"ל (באמצעות בנו קלוד) ומנדו פוזננסקי ז"ל (באמצעות בנו כפיר). שמעון סרגו מנטין, עמי קורקוס, פטר קפלן, משה עודד, עמי נסרייאצ'י, אלברט מריג'אן, ושאול יחזקאל – שיבדלו לחיים ארוכים בע"ה.

ההתרגשות לא הסתיימה בטקס עצמו – היא המשיכה ללוות את השחקנים גם לאחריו, ברשתות החברתיות, בשיחות עם הקהל ובמילים שנאמרו מכל הלב. כל אחד מהם נשא עמו זיכרונות, רגש וגאווה – והמפגש המחודש על הדשא, מול הקהל האוהב, הציף את הרגעים הגדולים של פעם. הנה כמה מהתגובות של שחקני ומנהלי העבר שקיבלו את אות ההוקרה:

שמעון סרג'יו מנטין: "לעמוד שוב במגרש, מול הקהל, ולשמוע את מחיאות הכפיים – זו הייתה סגירת מעגל עבורי. הרגשתי שהעבר חוזר לרגע – לא בזיכרון, אלא בלבבות של כולם. תודה על הכבוד, על ההערכה, ועל זה שלא שוכחים את הדור שלנו."

עמי קורקוס: "זה היה אחד הרגעים הצנועים אבל הכי מרגשים שחוויתי בשנים האחרונות. לעמוד שם על הדשא ליד הצעירים שהיום לובשים את החולצות שלנו – ולקבל הוקרה מהשכונה שגדלתי בה, מהקהל שצעק לנו מהיציע… זה לא מובן מאליו. התחושות היו עוצמתיות – הערכה, כבוד, ובעיקר אהבה גדולה. תודה לרפי אוליאל ולכל מי שחשב עלינו והזמין אותנו. הלב שלי התמלא מחדש".

משה עודד, שיתף בפוסט מרגש: "התרגשתי מאוד… איזו שכונה מהממת יש לנו. זה לא מובן מאליו לראות את הקהל עומד ומריע, לחזור אחרי כל השנים האלו ולקבל חיבוק כזה חם מהשכונה שגדלתי בה ושיחקתי עבורה בלב שלם. תודה על ההוקרה, תודה על הזיכרונות, תודה על זה שלא שוכחים אותנו – זה נותן תחושת שייכות עצומה. גבעת אולגה היא חלק מהנשמה שלי, והיא תמיד תהיה."

עמי נסרייאצ'י, מי שהיה חלוץ הקבוצה בעברו וגם כיהן כיו"ר הנהלת הקבוצה בשנות ה-90, התרגש ואמר: "עבורי הפועל גבעת אולגה זו אהבה ישנה שלא נגמרת. לשחק כאן, לנהל את המועדון, לחיות את הקבוצה הזו – אלה שנים שלא שוכחים. לראות את המגרש מלא, את הדור הצעיר ממשיך את הדרך, ואת הקהל מריע לשחקני העבר – זה מרגש עד דמעות. תודה לכל מי שהרים את הכפפה. מחמם את הלב לדעת שלא שכחו אותנו, ושעוד רבים ייזכרו."

אלברט מריגא'ן הוסיף בהתרגשות: "ההתרגשות הייתה בשיא. לעמוד שוב במגרש, לראות את הדשא, את האנשים, את הדור הצעיר שממשיך את הדרך – זה חיבר אותי לעבר ולעתיד באותו רגע. כשהבן שלי עידן כתב בפייסבוק 'איזה אנשים יקרים אתם' – הוא בעצם תיאר את כל מה שאנחנו מרגישים: גבעת אולגה זו לא רק שכונה – זו משפחה. משפחה שיודעת לזכור, לכבד ולהחזיר אהבה. תודה ענקית על המחווה, על ההוקרה, על הזיכרונות – ועל התחושה שאנחנו חלק בלתי נפרד מהלב של המקום הזה."

הצלם המקומי שלומי גבאי – בנו של ללו גבאי ז"ל, מגדולי שחקני הפועל גבעת אולגה בעבר שהיה לדמות מיתולוגית בספורט העירוני. שיתף: "היה לי הכבוד לתעד טקס צנוע לאגדות השכונה – שחקנים ומנהלים שהטביעו חותם עמוק והסבו לנו כל כך הרבה רגעים של אושר עילאי על הדשא ובקהל.  כואב הלב על אלה שכבר לא איתנו, אבל בטקס הזה – הם הרגישו הכי נוכחים. הם היו בלב של כולנו, בדמעות, במחיאות הכפיים, במבטים לשמיים. זה היה הרבה מעבר להוקרה – זו הייתה סגירת מעגל מרגשת."

רפי אוליאל סיכם בהתרגשות: "היום הייתה לנו זכות להחזיר טיפה של כבוד והכרת תודה לאנשים שבזכותם בכלל יש כאן מועדון עם נשמה.. תודה לשלומי גבאי היקר, הבן של ללו האגדי שלנו שהגיע לצלם ולתעד. אלוף! הטקס הזה הוא רק הראשון – אנחנו נמשיך, בעזרת ה', להזמין ולהוקיר וותיקים נוספים. הם ההיסטוריה שלנו, והלב שלנו תמיד איתם".

יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל, שינו זוארץ, הגיע כאורח כבוד לאירוע והוסיף לו נופך יוקרתי ומכובד במיוחד

זוארץ, שנענה להזמנתו האישית של יעקב גלאם, חבר הנהלת ההתאחדות ותושב גבעת אולגה, התרגש מהאווירה החמה, מהחיבוק הקהילתי ומהעוצמות שבין היציע לדשא. הוא ירד אל כר הדשא, לחץ ידיים לשחקני העבר ולנוכחים, בירך את הקבוצה המקומית ואת הקהל, וציין כי

"ההוקרה הזו לשחקני עבר – היא ביטוי לערכים האמיתיים של הספורט: שורשיות, היסטוריה, קהילה ונתינה. הפועל גבעת אולגה היא מועדון עם נשמה גדולה, והאירוע הזה מרגש גם אותי באופן אישי."

גם חבר מועצת העיר צ'יקו וקנין – נציג השכונה במועצת העיר, שהיה ממובילי הרעיון להקים מחדש את קבוצת הפועל גבעת אולגה. נכח באירוע, שידר את המשחק בלייב בפייסבוק, ליווה מקרוב את הרגעים המרגשים – ולא הסתיר את ההתרגשות הרבה. "הלב מתפוצץ מגאווה. החזרת הקבוצה לפעילות היא לא רק ספורט – היא זהות, קהילה ונשמה של שכונה שלמה. אנחנו לא מערב חדרה! אנחנו גבעת אולגה! "אמר בהתרגשות.

ובין לבין על הדשא – גל חסן, הילד של כולם – המשיך את הסיפור המרגש של השכונה כשלצד הכבוד לוותיקי העבר – היה זה דווקא רגע אחד קטן על כר הדשא, שהזכיר לכולם למה גבעת אולגה היא הרבה יותר מכדורגל.

גל חסן, חלוץ צעיר בן המקום, הצטיין עם צמד שערים מרהיב שהכריע את המשחק – אבל מה שריגש באמת היה הרגע שבו, מיד לאחר השער, רץ בהתלהבות לעבר היציע ונישק בגאווה את סמל הקבוצה שעל חולצתו.. גל הוא לא רק שחקן מבטיח – הוא המשך השרשרת האולגאית היפה – בנם של יעל ועמי חסן, ונכדם של יוסי ופרידה חסן – משפחה אולגאית שורשית שהשכונה היא חלק מהזהות שלה כבר עשרות שנים.

ברגע הזה, היה ברור לכולם – העבר, ההווה והעתיד של הפועל גבעת אולגה נפגשו על אותו מגרש. וזה – הרבה מעבר למשחק. זו אהבה אמיתית שמועברת מדור לדור, מאב לבן, מסבא לנכד. זו לא רק קבוצה – זו שכונה שלמה, עם לב פועם, עם שורשים עמוקים וערכים של חיבור, משפחתיות ונאמנות.

זו גבעת אולגה היפה. האותנטית. הענווה. הצנועה. המאוחדת. שכונה שלא שוכחת מאיפה היא באה – ותמיד זוכרת להחזיר אהבה לאלה שבנו אותה. ולכן כל שער, כל מחיאת כף, כל דמעה – הם הרבה יותר מספורט. הם סיפור חיים.

אוהד הקבוצה חני ( חן ) קורקוס סיכם בפשטות אופיינת מלאת אהבה: "ואנחנו האוהדים …מה אכפת לנו בכלל באיזה ליגה משחקים? מול מי משחקים? ועל מה משחקים… ? ואפילו לא אכפת לנו מהם השיקולים "הפוליטיים המוזרים"  –  שהיו ונותרו מאחורי הקלעים!"

מבחינתנו – מה שחשוב זה שהקבוצה שוב בועטת וחיה כאן! 'אולגה מאז ואולגה לעולם' זה לא רק ביטוי – זו המשכיות, זה חיבור אמיתי לשורשים ולמהות של השכונה והקהילה. בהצלחה בהמשך". סיכם קורקוס