מילות פרידה לרוני אשל, ילדת קסם מיוחדת!! ליבי עם משפחתה

יום שישי ואני דקות מועטות לפני ארוחת שישי, מוזג לעצמי כוס וודקה מעורבבת עם אשכוליות, מן טקס קבוע שלי לפני ארוחת שבת

דקות לפני ראיתי את הריאיון של אייל אשל שקיבל את בשורת איוב שביתו האהובה רוני היא לא בין החטופים, ואני מביט על עיניו הכחולות והן שקופות כמו כחול השמים, דרכן אתה ממש יכול לנגוע בכאב הנורא הזה שהוא חווה ממש עכשיו

מאחור ניבטת תמונתה של נערה יפיפייה עם חיוך מופלא, כל כך מלאת חיים, ואני נשבר, עושה את הדבר היחיד שמרגיע אותי אפילו מעט , כותב לאייל קינה לרוני ביתו היפה כל כך! ואני מראה את שכתבתי לביתי יעל האהובה כל כך, והיא בהחלטה ספונטנית שולחת את הכתוב לפייס של אייל מגד האב השבור.

בבוקר שבת, אני משוטט לי בין הרשתות המשמימות ואני רואה הודעה מאייל עצמו, ואני מתמלא צמרמורת של פחד מהול בהתרגשות, כל כך נבהלתי לחשוב שאולי הוא אייל לא כל כך אהב את שכתבתי, ואת ההודעה שלו אשא עימי לעולם, וכך הוא כותב:

"רפי יקר, קראתי בהתרגשות את שכתבת על ביתי רוני, אני מבקש את רשותך להקריא את שכתבת בהלוויה כהספד". ואני מרגיש את הדמעות שוטפות אותי ללא יכולת לעצור אותן

כמובן שאני מודיע לאייל שזה יהיה לי לכבוד אם יקרא את שכתבתי על קיברה של ביתו רוני הקדושה, וכך או כך אני מרגיש חובה לנסוע לכפר סבא, שם התקיימה הלווייתה של רוני האהובה, שם חוויתי משהו כמעט מיסטי, אלפי אלפי אנשים זורמים מכל מקום, ממלאים עד אפס מקום את בית העלמין הצבאי, מחבקים את המשפחה המרוסקת, וכן רוני האב מקריא את שכתבתי

לי בכלל אין ספק שהיום הזה היה עבורי נקודת ציון חשובה בחיי, מן אירוע מכונן שמסביר למי שרק שכח איזה עם מופלא יש לנו ואיך החיים יכולים להיות כל כך שבירים ולא בטוחים, וכמה חשוב לחבק ולאהוב יום יום את היקירים שלך!

רוני ז"ל הלכה ואיתה לקחה את הלב של משפחה שלמה, ואולי יהיה נכון יותר לומר של מדינה שלמה, יהי זכרה ברוך! אמן ואמן כן יהי רצון!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"