הפועל גבעת אולגה חזרה! המשימה – המשכיות

עשור אחרי הפירוק, הפועל גבעת אולגה שבה למגרשים, סיימה עונה ראשונה בהצלחה כשהיא מחברת בין עבר להווה ומעפילה לליגה ב'. כעת המשימה – המשכיות! השאיפה למקום הטבעי של המועדון – ליגה א'! שחקני העבר, האוהדים ותושבי השכונה כולה "חזרו לחיים".

עונת 2025/26 לא הייתה רק עונת כדורגל. זו הייתה עונה של חזרה. של חיבור. של התרגשות עמוקה, כשלאחר עשור שנים של היעדרות, שקט ופירוק כואב, הקבוצה חזרה למגרשים – אבל לא פחות חשוב מכך, היא החזירה איתה את השכונה. המגרש שוב התמלא, היציעים חזרו לחיות, והשם "הפועל גבעת אולגה" חזר להדהד – לא רק כתוצאה ספורטיבית, אלא כסמל של קהילה.

• יכולת מקצועית וניהולית מצוינת

על כר הדשא, הקבוצה הציגה לאורך כל שלבי העונה יכולת מרשימה ויציבה. היא הובילה את הטבלה, שיחקה כדורגל התקפי ומחויב, והוכיחה שוב ושוב שהיא ראויה להיות במקום הראשון וגם כאשר העונה הסתיימה מוקדם מהמתוכנן בעקבות המצב הביטחוני ובהתאם להחלטת ההתאחדות לכדורגל – התחושה במועדון ובקרב האוהדים הייתה ברורה: זו הייתה עונה שנבנתה על הדשא, דרך עבודה קשה, מחויבות ועליונות מקצועית.

מאחורי ההצלחה עומדת הנהלה שפעלה מתוך אמונה עמוקה בהובלת אלי שבת ומור סבג, יחד עם אסי גומה שאמון על הצד המקצועי, וחן וטורי – המאמן שהוביל קבוצה עם זהות ברורה, שקט מקצועי ויכולת חיבור בין שחקנים.

בנוסף סייעו עוד רבים וטובים, שסייעו ביציבות ובתשתית, כשבתהליך ההקמה היו שותפים גם גורמים עירוניים, ובהם חבר מועצת העיר נציג השכונה צ'יקו וקנין, לצד ראש העיר ניר בן חיים וסגן ראש העיר שלמה בוזגלו, שנתנו את ברכת הדרך וסייעו להניע את המהלך.

• דומיננטיות וזהות מקומית

על הדשא נבנתה קבוצה עם אופי. קבוצה שמבינה מה היא מייצגת. קפטן הקבוצה אור אילוז – בן השכונה, הוביל את הקבוצה גם מקצועית וגם ערכית, ואמר: "להוביל את הקבוצה שגדלתי בה זו גאווה גדולה. אנחנו משחקים בשביל השכונה, בשביל האנשים ביציע, וזה נותן כוח בכל רגע על המגרש."

לצידו בלטו השוער המקומי בן השכונה מור אברהם מסיקה עם יציבות וביטחון בין הקורות, שסיכם בפשטות: "יש כאן חיבור מיוחד. אנחנו לא רק קבוצה — אנחנו משפחה, וזה מורגש בכל משחק." הבלם המצוין לידור מימון: כייף גדול לשחק בגבעת אולגה. סוף סוף אני נהנה מכדורגל". הקשר הוותיק יותם נגר הביא ניסיון, מנהיגות ונוכחות דומיננטית במרכז המגרש, והדגיש: "מה שמיוחד כאן זה הלב. כולם נותנים מעצמם בשביל הסמל, וזה מה שעושה את ההבדל."

החלוץ המצוין סהר אזולאי: "לשחק בגבעת אולגה , זו תחושה שחובה להרגיש במהלך הקריירה. כייף גדול". הקשר המצוין אברהם ימהרן בן השכונה שהציג יכולת נהדרת במרכז השדה בכל העונה: "לשחק בשביל הקהל המקומי זה רגעים שחיכיתי להם בכל שנותיי ככדורגלן". 

החלוץ גל חסאן, גם הוא בן השכונה, שהמשיך לספק שערים חשובים והיה גורם משמעותי בחלק הקדמי, הוסיף: "כל גול כאן מרגיש אחרת. זה לא רק בשביל הקבוצה — זה בשביל הבית." וסביבם כולם נבנתה קבוצה מגובשת, מחויבת, כזו שנלחמת יחד – ומנצחת יחד. אבל אולי הסיפור האמיתי של העונה הזו לא נמצא רק בדקות המשחק – אלא ברגעים שביניהן.

• טקסי הוקרה מרגשים לשחקני עבר ולאנשי מועדון

במהלך השנה נערכו טקסי הוקרה מרגשים לשחקני עבר ולאנשי מועדון יוזמה קהילתית שנעשתה בהובלתם של אוהדי הקבוצה: רפי אוליאל, ים פליישמן, רועי מחבובי וחבריהם מהאולטראס שחברו לחלק משחקני העבר בהובלתו של עמרם קורקוס, שפעל כדי לאתר שחקנים, משפחות ודמויות מפתח מהעבר – והם יחד החזירו אותם למקום שממנו הכול התחיל במספר טקסים שהספיקו לקיים ( וימשיכו בעונה הבאה..) לכבודם.

על כר הדשא עמדו יחד עבר והווה – שחקנים שכבר נתנו הכול למועדון לצד שחקנים שעושים את צעדיהם עכשיו, והרגעים האלה, של מחיאות כפיים, של התרגשות, של דמעות בעיניים – הזכירו לכולם מה באמת עומד מאחורי הקבוצה הזו. כי הפועל גבעת אולגה היא לא רק קבוצה. היא זיכרון. היא שורשים. היא אנשים.

שחקני העבר כבר הוכיחו את עצמם מזמן. הם בנו את היסודות, את הסיפור, את הרוח. והעונה – הם קיבלו את המקום שמגיע להם. את הכבוד. את ההוקרה. את החיבוק. ובתוך כל זה, הקבוצה הנוכחית מבינה היטב: היא רק בתחילת הדרך.

העלייה לליגה ב' היא ציון דרך חשוב, אבל היא לא היעד הסופי. במועדון יודעים שהמקום הטבעי של הפועל גבעת אולגה, לאורך השנים, היה גבוה יותר – בליגה א' צפון. לשם צריך לשאוף. לשם צריך לכוון. אבל לעשות זאת נכון – בסבלנות, בצניעות ובדרך.

מאמן הקבוצה חן וטורי סיכם זאת היטב כשאמר: "מהרגע הראשון הרגשנו שיש כאן משהו מיוחד – לא רק בכישרון, אלא באופי ובחיבור למקום. השחקנים הבינו שהם מייצגים הרבה מעבר לעצמם, וזה מה שעשה את ההבדל. האליפות הזו היא תוצאה של דרך, של עבודה יומיומית ושל אמונה – אבל מבחינתנו, זו רק תחילת הדרך."

חבר ההנהלה מור סבג הוסיף: "לא בנינו רק קבוצה – החזרנו משהו לשכונה. לראות את הקהל חוזר, את הילדים ביציעים ואת הגאווה בעיניים – זה הרגע שבו אתה מבין שזה הרבה מעבר לכדורגל. יש כאן בסיס טוב, ועכשיו צריך להמשיך לבנות אותו נכון."

יו"ר המועדון אלי שבת התייחס למסע שעבר המועדון: "הקמת הפועל גבעת אולגה מחדש הייתה תהליך לא פשוט, עם לא מעט אתגרים. אבל הייתה אמונה אחת ברורה – שזה חייב לקרות. אני מודה לכל מי שלקח חלק בדרך הזו – מהשותפים העירוניים ועד האנשים בשטח. היום אנחנו רואים קבוצה חיה, קהילה מאוחדת – וזה נותן כוח להמשיך קדימה."

אסי גומה, המנג'ר המקצועי ושחקן העבר שגדל במועדון מגיל צעיר, הוסיף: "בשבילי זו סגירת מעגל מרגשת. גדלתי כאן מגיל 9, והזכות לקחת חלק בבנייה המחודשת של המועדון היא עצומה. בנינו קבוצה מתוך מחשבה על זהות, מחויבות וחיבור למקום, יחד עם צוות מקצועי מצוין בראשות חן וטורי. שמנו דגש לא רק על יכולת מקצועית, אלא גם על אופי של שחקנים שיבינו מה זה הפועל גבעת אולגה. זו רק ההתחלה — יש כאן בסיס מצוין להמשך הדרך."

• מבט מהיציע

כאוהד, וכמי שהיה בעבר מנהל מחלקות הנוער בגלגולי העבר במועדון ומלווה את הפועל גבעת אולגה מגיל 8, אני יכול לומר שהחזרה הזו היא הרבה מעבר לכדורגל. הייתי כאן גם ברגעים הגדולים וגם בשנים של השקט והחסר – והלב תמיד נשאר מחובר למועדון. לראות היום את הקבוצה חוזרת, את המגרש מתמלא, את האנרגיות הטובות חוזרות לשכונה ואת האוהדים מתאחדים מחדש – זו התרגשות שקשה להסביר במילים.

גם טקסי ההוקרה והחיבור לשחקני העבר, שנעשו לאורך העונה מתוך כבוד והערכה אמיתית, היו חלק משמעותי מהדרך – הם חיברו מחדש את הדורות והזכירו לכולם מה השורשים של המועדון, וזה מה שגרם לקהילה כולה להתייצב, להתחבר ולחבק את הקבוצה כמעט מיד אחרי כל השנים.

ויש כאן גם משהו נוסף, מיוחד ויוצא דופן: רוב השחקנים הדומיננטיים בקבוצה, יחד עם חברי ההנהלה, המאמן והמנג'ר – כולם בני שכונת גבעת אולגה. כולם גדלו כאן, על אותם מגרשים ועל אותם ערכים. חלקם היו שחקני עבר, חלקם אוהדים, וכולם בני משפחות שורשיות מהשכונה. בימים שבהם קבוצות רבות נשענות בעיקר על שחקני רכש מבחוץ – זה לא דבר מובן מאליו. זו זהות, זו ייחודיות, וזה מה שהופך את ההישג הזה לעוד יותר גדול ומרגש.

גם העובדה שהכול נעשה כמעט ללא תקציב, או עם תקציב מינימלי ביותר, רק מעצימה את ההישג ואת הגאווה שלנו כאוהדים. הפועל גבעת אולגה היא חלק מהזהות שלנו. אני מאחל לקבוצה להמשיך לצמוח, להתחזק, ובעיקר להמשיך בדרך הזו – עד החזרה למקום הטבעי שלה, בליגה א', ומעבר לכך.

• חני (חן) קורקוס