"עובדיה שלנו – האיש שפתח לנו שער לעולם של קסם"
שנתיים חלפו מאז לכתו של עובדיה – הסדרן הבלתי נשכח של קולנוע גבעת אולגה, האיש שראה את הילד לפני הכרטיס, את האדם לפני התפקיד – והצליח להפוך רגע של חסד להרפתקה שלמה. געגוע עמוק לדמות שזכתה לשבת, כך נדמה, "הכי קרוב לכיסא הכבוד".
שנתיים חלפו ! שנתיים שהסדרן של השכונה הלך לעולם שכולו טוב! ואני מביט על הים ממול, על כחול השמים ויופי הים שאני מכיר מפעם, חושב על אלה שהיו לנו לאור בימים של אופל וסגריר, ואחר כך נכנסתי בדמיוני לאולם הקולנוע המלא בכיסאות העץ המופלאות
ותחשבו על ילד קטן שמביט בעיניים כלות על האנשים הנכנסים לתוך האולם, עומד דומם ליד ה "ברזלים", ועושה קולות של עצב שיגיעו כך אני מקווה לאוזניו של עובדיה
עובדיה מביט בי ולסירוגין בבעלים הקשים המביטים בו בעיניים דואגות שמא יכניס מישהו מאיתנו חינם, והוא עובדיה רק מחכה להזדמנות הראשונה שרק אפשר ודוחף אותנו פנימה אל אולם הקסם והאושר האולטימטיבי שלנו !
שם שטנו בספינות פאר בימים גועשים, דהרנו על סוסים במרחבי מקסיקו, צהלנו ביחד עם אינדיאנים צבועי פנים ועל הדרך גם אהבנו ילדה מבוישת בדיוק כמונו!
עובדיה היה כל מה שאולגאי משובח היה בעיניי, אחד כזה שסיכן לא כפרזה את עבודתו רק כדי שגם ילד קטן יראה סרט כמו כולם! עובדיה הלך לאן שכולם הולכים, ואני כל כך מתגעגע לחבר שלי, זה האיש שהצליח להגשים חלומות צבעוניים לשכונה שלמה!
עובדיה אהובי ייזכר בשכונה כאיש של אמת! איש שראה את האדם ולא את ממונו או את תפקידו! זה האחד שכולנו אהבנו לאהוב ! ואני נשבע לכם שבערב שרק עברתי ליג הקולנוע המבויש בעיזבונו, ראיתי מעל הגג הנעלם את עובדיה שלנו, והוא עובדיה הביט בי וחייך, ואחר כך אמר, אני בסדר רפי, הרי אני יושב הכי קרוב לכיסא הכבוד ! יהי זכרו ברוך
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"






