האחים צ'ימידן – תאומי האהבה מגבעת אולגה
האחים צ'ימידן – יהושע ז"ל ומתתיהו שיבדל"א מגבעת אולגה הם תאומי האהבה שהקרינו חיוך ואנרגיות טובות בכל פינה בשכונה ואף מחוץ לה
"וככה הם נעלמים לנו זה אחר זה מותירים אותנו כמעט נואשים לדלות עוד פיסת תום ילדות, כאילו מבינים שהימים האלה של פעם יכסו את פצעי הימים העצובים שעוברים עלינו, ואחר כך הלכתי אל עברי ושם בין הסמטאות הצרות ראיתי את עברי טופח על מציאות חיינו האחרת, וככה תמיד שנופלת עלי ימים של עצבות אני חוזר אל ימי התום, אל הדמויות האלה שעשו אותנו מאושרים לרגע.
אל תתאמץ אני חוזר ואומר לעצמי ומחייך חיוך אחד מלא שמחה רגעית, "האחים צימידן", זוג האחים הכי שמחים שידעה השכונה מעולם. היה בהם משהו בצמד האחים הזה שגרם לאנשים להצטופף סביבם ולקבל מהם מנה יום יומית של שמחה יומית בימים של עצב, אני באמת לא יודע למה הם האחים לעולם לא הקימו משפחה
הם שניהם עבדו בשוק הסיטונאי בתל אביב כסבלים, לשם היו מגיעים בטרמפים בלבד, היו כאלה שסיפרו שלעיתים נהגים היו מתחרים בניהם מי ייקח את האחים לתל אביב, גם הנהגים הקבועים שחלפו בכביש שתיים ידעו שנסיעה עם האחים תהפוך בהכרח לחוויה חד פעמית ,גם שם בשוק השוקק הפכו שני האחים להיות הדבר הכי טוב שקרה לתל אביב מעולם
שם בין עגלות הירקות והפירות הם נתנו פיסת שמחה לאנשים שהגורל לא כל כך הטיב איתם, ואני תמיד ניסיתי להבין מאיפה קיבלו השניים את הכישרון המיוחד הזה לדבר מספר שפות לא ברור, וככה היית יכול לראות את האחים מנסים לתווך בין שכנים המדברים בשפות שונות ועושים שולם, היכולת הזו לדבר שפות רבות כל כך הפכה לשם דבר בשכונה הקטנה שלנו
ואני תמיד הערצתי אנשים שידעו לספר סיפור מרתק, וכך לא פעם יכולת לראות קבוצת תושבים מתקבצים סביב האחים שהם שומעים סיפורי בדים מרתקים השווים לסרט טוב אחד, אבל לקדוש ברוך הוא היו תוכניות אחרות לאחים העליזים, יהושוע הגדול מבין האחים הולך בדרך כל בשר, ומותיר את מתיתיהו בודד בעולם הלא פשוט, וכך מספרים שמאז מתתיהו לא חזר לעצמו שוב
הוא מתיתיהו חוזר את מקורות אביו ואימו והופך לאיש דתי כאילו יודע גם הוא שיהיה חייב להיאחז במשהו גדול כדי לשרוד את האובדן הנורא של אובדן האח האהוב והדומה כל כך!
ואני ראיתי אותו את מתתיהו, הצחוק עדין קיים ואולי גם קצת שמחת חיים, אבל משהו בהבעת הפנים שאני מכיר מפעם נעלם ולא יחזור, וככה נעלמה לנו אנו עוד אגדה אולגאית משובחת והופכת לעצב אחד גדול גדול! ואני לא יכול שלא לחשוב על השיר האלמותי שקפץ לי לראש כמעט באופן טבעי, "היו היו שני שושנים, אחד לבן השני אדום"!
הבהרה חשובה! מתתיהו האהוב חי נושם ובועט! מי שנפטר לצערי הוא האח הגדול יהושוע!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"