כדורגל ונתינה – "האהבה" הגדולה של עמישב חסן מגבעת אולגה

אט אט הם יורדים מהרכבים שהביאו אותם לבית העלמין החדש, פניהם אומרות הכל, מסביב ברושים זקופי קומה מרכינים ראש, מבינים כאן נפל דבר, רוח קרירה מכה על פני האבלים הנרגשים ממילא וקול בכי חרישי מקוטע משהו נשמע בפינת בית העלמין

את רחבת ההספדים גודשים מאות אנשים שעזבו אפילו לרגע את עיסוקיהם ובאו לחלוק כבוד לאחת הדמויות הכי מיוחדות שצמחו בשכונה הקטנה הנושקת לים הכחול ממערב לנו – עמישב חסן, זה שגדל בשכונת אלי כהן, משפחה קשת יום מרובת ילדים, והוא מפלס דרכו בעולם הלא פשוט המצפה לו כשבגיל צעיר מאוד הוא עובר הליך רפואי לא פשוט, משהו שישנה את חייו

עמישב שחייו היו קשוחים להפליא מבין מהר מאוד את המציאות הלא פשוטה, והוא מקבל כוחות מילדותו, מהחיים בסמטאות ילדותו מתעלם באומץ מהמגבלות שנכפו עליו והופך אותם למרבה הפלא לסוג של כוח, היה משהו מכמיר לב באישיות של הילד גבר הזה.

אהבתו לקבוצת נעוריו, בית"ר ירושלים הייתה כל כך טוטאלית, והוא מלווה את הקבוצה כמעט בכל משחקיה, נוסע לירושלים ונותן את כל כולו משהו שמסביר כל כך את יכולת הנתינה הבלתי אפשרית שלו

עמישב שקנה לו את מקצוע הנגרות מתגלה מהר מאוד כנגר אומן, עמי עובד כשכיר בכמה מקומות מחליט לעשות מעשה, עכשיו תחשבו על בחור צעיר, כזה שמתמודד עם מגבלה רפואית כזו או אחרת, עמישב מחליט לעשות את הבלתי יאומן ופותח נגריה משלו, מתעלם באומץ ממגבלותיו והופך את הנגרייה שלו לסוג של כיתת אומן

ואני יודע שהנגרייה הזו הפכה עם השנים לסוג של בית תמחוי של עץ, עמי עושה עבודות נגרות כמעשה חסד ונותן פתרונות לאלה שידם לא משגת לבצע עבודות נגרות בביתם, עמישב מסיבותיו שלו לא מצליח להקים משפחה משלו, אבל לא אלמן ישראל, עמישב המוקף בעשרות רבות של אחיינים הופך את כולם להיות לו לבניו ובנותיו שלו, ביתו שלו הופך להיות מקום מקלט ומפלט לכל אחיין שמרגיש שהוא צריך לקבל מנת אהבה

אבל עמישב ממש לא מסתפק באחיינים האהובים שלו, עמישב עושה מעשה כמעט בילתי נתפס והוא מקבץ סביבו ילדים ונערים שנמצאים בחוסר מעש, אלה שהיכולת שלהם להגיע למקומות אפלים היא כל כך מוחשית וראלית, ועמי הופך עבורם למקום של הצלה ועמישב רואה בהצלת הילדים סוג של שליחות אלוהית

רבים בשכונה יודעים שהם חייבים לעמישב את היכולת שלהם להיות אזרחים נורמטיביים שומרי חוק! ומספיק היה לראות ולשמוע את האחיינים והנערים האלה שהוא עמי היה להם לאב רוחני ממררים בבכי נורא בבית העלמין כדי להבין את האהבה העצומה שהאיש הטוב הזה קיבל

והיכולת של עמישב להכיל את כל האחיינים המשוועים לאהבתו הפכה עם השנים לשם דבר. עמישב מבין את התפקיד שהוטל עליו והוא עמישב נותן את כל כולו לטיפול באחייניו האהובים, מכוון ונותן עצה טובה, וכן גם נותן מכספו לאלה הזקוקים

ואני לפעמים באמת מנסה להבין את השיקולים של היושב במרומים, עמישב האהוב חלה במחלה קשה, הוא עמישב עובר ימים ממש לא פשוטים, מסביבו נאספת משפחתו האהובה, מנסים להקל ולו במעט את סבלו של האדם המיוחד הזה, מצפים לאיזה נס שיביא צדק לאיש טוב אחד, ונס לא קרה

עמישב מחזיר את נשמתו לבוראו, שכונה שלמה מרכינה ראש, מבינה את גודל האבדה הנוראה, אבל אנחנו בשכונה לא נשכח, אנו נזכור אותך עמישב האהוב, נזכור את הנתינה הבלתי אפשרית שלך ונתגעגע הרבה, יהי זכרו ברוך!

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"

עמי היה איש שכולו זהב! אולגאי בכל ליבו שחילק את אהבתו לכדורגל ל מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, ולהפועל גבעת אולגה, ולא היה מחמיץ שום משחק בשום מקום בשום מגרש בשום זמן של שתי הקבוצות ואכן בחייו עסק בנתינה לזולת. עסק בתרומות לאנשים ומתן בסתר מהמעט שהיה לו בעצמו כי בשבילו כולם היו בני משפחתו. כמה עצוב   – יהי זכרו ברוך

•    חן חני קורקוס