'המסתורין של עגור' / הרב בן ציון נורדמן

במוצ"ש  צד את עיני הזמנה להילולת "רבי יצחק גברא" זצ"ל , הטמון בחצר ביתו במושב עגור מזה כ-80 שנה.

מתחת להזמנה בלטו הלוגואים  של חברת הנדל"ן moussaieff של ידידי שמוליק מוסאיוף, ולוגו "לחומרא" של אחי ורעי עו"ד רוני פאלוך. האחרון הוא איש של מספרים, חוקים והיגיון צרוף. עורך דין ממולח, מחושב, שלא לומר ציני לעיתים, הבוחן הכל במשקפיים ריאליות, כך ש"סיפורי מופתים" הם הדבר האחרון שתצפו למצוא אצלו.

"רוני, מה העניין?" שאלתי בסקרנות.

באותו רגע נסדק השריון המקצועי הקר,  רוני גולל בפניי איך בלב ברוקלין , ניגש אליו לפתע יהודי זר, ושאל: "תגיד, למה בשנה שעברה לא נערכה ההילולה של רבי יצחק גברא?" רוני, שהופתע מעצם השאלה, השיב שזה כנראה עניין תקציבי שלא נמצא לו מקור. היהודי לא הרפה : "באיזה סכום מדובר?" , רוני שניסה לעכל את הסיטואציה,  זרק לחלל האוויר סכום גבוה במיוחד, ונותר בהלם כשאותו אדם ענה לו , מבלי להסס: "יש לך. הכסף עלי".
מאותו רגע, מבלי שתכנן, נהפך עו"ד פאלוך לפרויקטור הרשמי של ההילולה…

רבי יצחק גברא , דור 17 לשושלת רבנים מפוארת מתימן, היה מרבני העיר א-סווד.

כשעלה ארצה היה מראשוני המתיישבים בעגור. לפני פטירתו ביקש: "רצוני להיקבר כאן בגבעה מול ביתי, פה אשב כי אוותיה". לאחר פטירתו נקבר שם כבקשתו,  ועל מצבתו נחרט: "המפורסם בניסים בחייו ולאחר מותו".

לאחר שנה וחצי נטשו התושבים התימנים את המושב בשל התקפות פדאיון, ואת מקומם תפסו עולי כורדיסטן שלא ידעו על הציון. מספרים שכשנציגי החוק ניסו להעתיק את הקבר, הטרקטור הראשון עלה באש, השני שבת מפעולה, ופועל שניסה לחפור בידו, נפצע . הקבר נשאר במקומו, מכוסה קוצים, עד שבשנות ה-70 הופיע הצדיק בחלומה של תושבת המקום, ביקש שתנקה את החלקה ובירך אותה בילדים. היא חשפה  את חלקת הקבר וניקתה את האזור , הברכה התקיימה, ובנה הבכור  שנקרא יצחק על שם הצדיק , מתגורר שם ומטפח את המקום עד היום.

באופן אישי, אני פחות טיפוס של קברים והשתטחויות, והסיכוי שאזדמן לאזור בליל ההילולא – ערב יום ראשון, השבוע –  הוא אפסי, שכן רוב האירועים שלי, החופות והשמחות, מתרכזים באזור השרון- ב"חוות רונית" בדרום או ב"כוכב הים" "בשדות ים" שבצפון.

אך ההשגחה מובילה בדיוק לאן שצריך. היומן לאותו ערב היה גדוש דווקא בגזרה המדוברת: עריכת  חופה באולם "דיסטינו" שבשורש, ומיד אחריה חתונה לבנו של ידידי, הגאון הרב גד אטיאס שליט"א, רבה של "מטה יהודה", באזור בית שמש.

ובאמצע, מופתע מעצמי בדחיפתו ועידודו של רוני, מצאתי את עצמי עולה לציון בעגור. המוני בית ישראל גדשו את המקום באלפיהם, ואווירת אחדות וקדושה נשבה באוויר.

אנו קוראים השבוע את פרשת "מטות-מסעי" המפרטת מ"ב מסעות של בני ישראל במדבר. למה להזכיר כל תחנה, גם את אלו שהיו מלאות במרירות ובעיכובים? התשובה היא שבכל תחנה בחיים חבוי ניצוץ אלוקי. המסע שלנו מורכב מרגעים של שמחה (כמו החופה בשורש) ומקומות של תפילה (כמו הציון בעגור). חיבור בין ה"מטות" – המייצגים יציבות, חוזק והיגיון, לבין ה"מסעי" – המייצגים את התנועה, החיפוש של הנשמה, ושילוב זה הוא הדרך להצלחתנו.

כשעורך דין מחושב כרוני פאלוך הופך לשליח שמפיץ את אור הצדיק, זו ההוכחה שאין יהודי שמנותק מהמסע. איננו יודעים סודות, אך כמאמר המשנה במסכת אבות: "אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם".

• בשַׁבָּת – פָּרָשַׁת מִטּוֹת-מַסְּעֵי
• הדְלָקַת נֵרוֹת: 19:32 – צֵאת הַשַּׁבָּת 20:32
• שבת מבורכת לכל עם ישראל ✡️
• יחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל  הרב בן ציון נורדמן