עצרת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ו

העצרת המרכזית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה נערכה בסימן "המשפחה היהודית בשואה". את הנאום המרכזי נשא ראש העיר ניר בן חיים, לצד הרב ישראל מאיר ביטון, מירה קליין ועידו בן זאב. הרב בן ציון -בנצי נורדמן קרא קדיש, והחזן יוסי הופמן הקריא "אל מלא רחמים". בחלק האומנותי : שיר חן, להקת צבעי מחול ותלמידי התיאטרון של תיכון בית אליעזר.

העצרת המרכזית לציון אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נערכה הערב (ב') ברחבת בית יד לבנים, בסימן "המשפחה היהודית בשואה", ובמהלך העצרת נערך טקס הדלקת נרות זיכרון, החזן יוסי הופמן הקריא את תפילת אל מלא רחמים.

הרב בן ציון נורדמן הקריא "קדיש", כאשר על החלק האומנותי היו אמונים הזמרות שיר חן, להקת צבעי מחול ותלמידי מגמת התיאטרון של חטיבת הביניים תיכון בית אליעזר.

נושאי הדברים בעצרת היו ראש העיר ניר בן חיים, הרב הראשי לחדרה, הרב ישראל מאיר ביטון, נציגת הדור השני מירה קליין ונציג הנוער עידו בן זאב.

את משואות הזיכרון, לזכרם של ששת מיליון היהודים שנספו בשואה, הדליקו שישה שורדי ושורדות שואה המתגוררים בחדרה:  ריטה בר יוסף, פליקמן ברנהרד, הרי פסקולסקי, שמעון מלכין, יפים וסרמן וישראל זרצר.

בשם עיריית חדרה נשא דברים ראש עיריית חדרה, ניר בן חיים: "לעולם לא עוד. שלוש מילים שהן הבסיס לקיומנו, והערב הן לא נשמעות כמו הבטחה מהעבר, אלא כמו קריאת השכמה.

אנו נכנסים אל היום הזה כשאנו מצויים בקו התפר שבין מערכה עצימה להפוגה דרוכה. רק לפני ימים אחדים עוד רעמו התותחים, כשהאיומים על יהדותנו ומדינתנו – הגיעו ממזרח ונמשכים עדיין, מצפון

המעבר מהדי המלחמה מול איראן וחיזבאללה, אל תהומות הזיכרון נוגע בעצבים החשופים שלנו. זכרון מעבר לא כל כך רחוק, שבו משפחות יהודיות שלמות נכחדו, דורות על דורות שנגדעו, אל מול ההווה – המילים האלו מקבלות משמעות ישנה – חדשה".

הן הצוואה שמגדירה אותנו כעם שיכול לעמוד מול כל אויב ובלבד ששורשיו יהיו נטועים עמוק בבית ובמשפחה. המשפחה היהודית – היתה תמיד המבצר הבטוח האחרון, היתד אותה לא ניתן לעקור. היא חזקה, היא שורדת, ובה האדם מוצא ושואב את כוחו, כשהוא צריך להאמין במשהו, כשהוא צריך תקווה, לחיות – בשביל משהו".