משה עודד הקפטן האגדי של הפועל גבעת אולגה

משה עודד היה כדורגלן מצוין! "טיגריס" במגרש. קשר אחורי מעולה שהיה המגן הגדול של הפועל גבעת אולגה המיתולוגית במרכז המגרש ואף המנוע שהניע את הקבוצה כלפי מעלה. "קפטן" מסור! לויאלי למועדון ולשכונה כאילו אין מחר. אחד שרק הסמל של גבעת אולגה על החולצה דיבר אליו. הקשר האחורי הטוב ביותר שידעה גבעת אולגה מאז ומעולם. הוא פשוט חרש כמו מחרשה את מרכז השדה ואף שחקן יריב לא העז.. להתקרב!

משה עודד איש יקר חבר יקר קפטן יקר!..

משה עודד גדל בגבעת אולגה וכמו רבים מחבריו ילדי השכונה אהב מאוד את משחק הכדורגל וכבר בגיל 8 הצטרף לליגה השכונתית שהייתה מאורגנת במועדון ויצו ע"י משה פסטרנק. כבר בתור ילד קטן היה משה בעל כושר גופני מצוין, בעל אופי של משחק כוחני וחזק ,אתלט, ולא פראייר מה שנקרא.

משה הצטיין במשחקי הליגה השכונתית וצדה את עיניהם של המבוגרים וביניהם חבר הנהלת הפועל גבעת אולגה דאז – עמרם שבת, שהמליץ לו לעבור ולהצטרף למחלקת הנוער של הפועל גבעת אולגה – וכך היה ובהיותו בן 12 הצטרף משה לקבוצת הנערים של הפועל גבעת אולגה תחת הדרכתו של ג'קי מלכה שהיה אז גם מאמן במחלקת הנוער וגם כוכב קבוצת הבוגרים של המועדון.

מקבוצת הילדים עשה משה את כל מסלול מחלקת הנוער עד לקבוצת הנוער, בהיותו בן 16.5 בלבד כבר הועלה משה לקבוצת הבוגרים של המועדון, ושיחק במקביל בבוגרים תחת הדרכתו של אלכסנדר הגדיש, ובנוער תחת ג'קי מלכה ( ובתווך גם שיחק עימו בבוגרים).

מעונת 1968/69 ועד 1981 שיחק משה בבוגרים של הפועל גבעת אולגה,משה שימש כקפטן הקבוצה במשך שנים רבות ,היווה את לב ליבה של הקבוצה ,נודע כשחקן מצוין,"הסוס השחור" שהניע את הקבוצה ונלחם כמו נמר עבורה מתפקידו כקשר אחורי, משה היווה מודל לחיקוי עבור יתר השחקנים,עבור הצעירים יותר שהצטרפו אחריו כמו: פשוש, קפלן, ועקנין, יחזקאל, סעדה, גמליאל, ויצמן, מוטי עטיה, יעקב ראובן, וכל השאר וזכה לשתף פעולה עם 3 דורות של שחקנים החל מ- ג'קי מלכה ועד גבי אוחנה.

משה, נודע כסמל במועדון ובשכונה, היה אהוב האוהדים שהחזירו לו באהבה גדולה על מסירותו למענם ולמען המועדון כולו. ב – 14 העונות ההם, זכה להוביל את הקבוצה לצמרת וזאת תחת מאמנים מצוינים מלבד הגדיש כמו: אלי זוביב,יצחק כושי עפגין,אבשלום רצאבי,יאיר מילמן, מישל בן דוד,ועוד.

ב- 1971 בעודה בליגה ב' היה שותף כבר בתור נער צעיר להעפלה לרבע גמר מול הפועל פתח תקווה, בין 1971 ל – 1975 שותף לעונות מצוינות בהן סיימה הקבוצה תמיד במקום השני והשלישי ופספסה את העלייה בשלבים האחרונים של העונה, וב- 1976 שותף לעונה אדירה, עת הובילה הקבוצה את הטבלה ב- 20 נק' הפרש ,אך לאחר הפסקת משחק שנערך בזכרון יעקב נענשה הקבוצה בעונש קשה של הפסקת פעילות, דבר שהיה בעוכריה ועלייתה לליגה א' נבלמה.

ב- 1977/78 כבר הוביל את הקבוצה בעונה מדהימה לליגה א' לראשונה בתולדותיה,לצהלות האלפים שנהגו להגיע למשחקי הקבוצה בבית ובחוץ. בשנתיים שלאחר מכן עונות 1978/79 ו – 1979/80,שותף לעונות מדהימות בהן כמעט והקבוצה עלתה לליגה הארצית, כשכל השכונה הייתה בטירוף, אך כשלה לקראת הסיום, לקראת סוף התקופה היפה הזאת, וממש לקראת פרישתו ממשחק פעיל חווה משה ביחד עם חבריו את הטרגדיה הקשה של המועדון בעקבות מותו הפתאומי של מי שהחליף אותו כקפטן הקבוצה-יצחק ציקו גיבש ז"ל.