שמעון (סרג'יו) מנטין הבלם האגדי של הפועל גבעת אולגה

שמעון ( סרג'יו ) מנטין היה כדורגלן אדיר! חזק. כדורגלן על, ספורטאי ואדם למופת. מי שגם בשיא הקריירה שלו קיבל הצעות מקבוצות גדולות, ואמר: "לא! אני משחק רק בשכונה שלי, בגבעת אולגה!". לימים סרג'יו, אף זכה כהוקרה על הזדהותו המוחלטת עם השכונה להדליק משואה בערב יום העצמאות. והוא אומר לנו: בשנים האחרונות הגורמים העירוניים מוחקים כל זכר טוב שהיה לנו בשכונה וזה יושב לנו על הלב. אנחנו לא נשלים עם זה ולא נסלח לעולם".

שמעון סרג'יו מנטין גדל בשכונת גבעת אולגה ואת דרכו בכדורגל עשה בהפועל גבעת אולגה המיתולוגית, ממש מגיל צעיר, ביחד עם נערים נוספים בני השכונה שהכדורגל היה חלק בלתי נפרד מחיי הקהילה בשכונה, בזמן שבו לא היו לילדים חוגים מסודרים וכל מיני מתנ"סים למיניהם, עת שיחקו עוד במגרשי חול, ועל דשא רק חלמו באותה התקופה. את מיטב שנותיו עשה מנטין בהפועל גבעת אולגה, וכולם זוכרים אותו לטובה.

מנטין היה חסיד הכדורגל המרגש, הכדורגל של פעם עם ההרגשה המקסימה ששחקן נותן במגרש, למען המועדון, למען הסמל, למען הישוב בו הוא חי, למען המכרים הרבים שהוא היה נמצא איתם בחיי היום יום, הוא שיחק בתפקיד הבלם עם המספר – 5 על גב חולצתו ובחר במספר זה, כי הנורמה הייתה שבתפקיד הבלם מופיע שחקן עם המספר 5 וביחד עימו שיחקו :ג'קי מלכה, שלום בטאן, פלינק יוסף, ועוד רבים וטובים, שהוא נהנה לשחק איתם.

מנטין היה שותף למשחקים גדולים במדי קבוצתו האהובה התרגש וסיפר:

• חוויה ראשונה

"בעונת 1971/72, משחק גביע המדינה מול הפועל טבריה, בשלב שמינית הגמר כשאולגה בליגה ב' וטבריה בליגה א' היא הליגה השניה בארץ. אולגה יצאנו למשחק החוץ בליווי של כ- 2,000 אוהדים ושיחקנו ללא שום רגשי נחיתות, הצגנו משחק ענק וגברנו על הקבוצה המקומית 3:1 מה שהיה אז הפתעת מחזור הגביע במדינה, אני זוכר שחזרנו לשכונה, ואנשים היו באופוריה, חגיגה של ממש".

• חוויה שניה

"היא ההמשך הישיר של החוויה הראשונה ,רבע גמר גביע המדינה, ואנו בין הקבוצות הגדולות במדינה, מוגרלים מול אלופת המדינה, ב- 5 שנים האחרונות- הפועל פתח תקווה,,אימפריה של כדורגל באותם הימים,,עם שחקנים שמופיעים בנבחרת ישראל כמו: ויסוקר, רוזנטל, צלניקר, ואחרים. ושוב- במשחק חוץ,ללא רגשי נחיתות,נלחמים כאריות, המשחק הסתיים בשוויון 1:1, את השער הבקיע חביב גבאי, בדקה ה- 88 היה פנדל ברור לטובתנו אבל , השופט, לא שרק, גם הוא נסחף, ונבהל מזה, שאולי היינו מעיפים אותם, והעדיף להתעלם בדקה כזאת קריטית של המשחק, בהארכה כבר איבדנו כוח, והם היו ברוטאליים, פצעו את השוער שלנו יוסי פלינק , שנתן משחק ענק ולבסוף הכריעו אותנו. אין לי ספק שאם המשחק היה אצלנו בשכונה, ועם הקהל האדיר שלנו היינו מעיפים אותם, אי אפשר לשכוח את הרגעים האלו, ואני בטוח שגם חבריי לא שוכחים".

כשנשאל מנטין איזה קבוצה הוא אוהד בארץ? בעולם? ענה בגאווה.
"אני נאמן למקור,מאז ומתמיד, ולתמיד – הפועל גבעת אולגה".

מה דעתך על הכדורגל של אז ביחס להיום?
"אז היה כדורגל טוב מאוד ביחס לתנאים הקשים שהיו לנו והיום בכדורגל יש תנאים מצוינים. אז המתקנים היו עלובים, היום הם יחסית טובים. הכדורגל עבורי היה כמו חיידק חיובי כמובן ומאוד התרגשתי לשחק עבור אוהדי השכונה בעיקר ולא חשבנו על כסף בכלל".

מה אתה חושב על המצב העכשווי?
"הפועל גבעת אולגה נמצאת עמוק בתוך הלב והיא חסרה לי וחסרה לכולנו! בשנים האחרונות הגורמים העירוניים מוחקים כל זכר טוב שהיה לנו בשכונה וזה יושב לנו על הלב. אנחנו לא נשלים עם זה ולא נסלח לעולם. משקרים אותנו פעם אחר פעם אחר פעם! פשוט בושה וחרפה. לא נתחבר לעולם לשום מועדון כדורגל אחר. הגורמים עשו כאן טעות שהיא בכייה לדורות. אף אחד לא יכול להכריח מישהו אחד להתחבר לשני. אף אחד לא יכול להכריח גבר להתאהב באישה כזו או אחרת אלא רק עם זה בא לו מליבו. ואף אחד לא יכול להכריח אותנו לאהוד ולהתחבר למועדון אחר. לא ! יהיה! וכדאי שמישהו יקום לתקן את העוול הזה".

שמעון מנטין מהכדורגלנים היותר טובים שהיו בגבעה, בלם/מגן/קשר, חזק, קשוח, ולא פראייר, שכל חלוץ חשב פעמיים אם בכלל לנסות ולהתקרב, שחקן שנותן את כולו למען הקבוצה, למען המועדון, מסוג האנשים שהיום כבר לא מוצאים, איש צנוע ומקסים, אבא וסבא מדהים, גאוות הפועל גבעת אולגה של העבר ומודל לחיקוי לדור הצעיר, ולפני מספר שנים זכה מנטין להוקרה על פועלו והוזמן ע"י המתנ"ס המקומי, להדליק את משואת ערב יום העצמאות בבימה המרכזית שהוקמה במרכז השכונה שם התרגש מאוד. מנטין – מלח הארץ. מלח השכונה, איש גבעת אולגה בכל רמ"ח אבריו. מאחל לך בריאות !! נחת ממשפחתך ואריכות ימים."

• חני ( חן ) קורקוס