נפילתו של נסיך השכונה גיבור ישראל – ניסים כחלון מגבעת אולגה

יום חמישי בשבוע, השעה 15:00 ג'יפ צבאי עושה דרכו בסמטאות – גבעת אולגה, מתוכו יוצאים מספר קצינים ופניהם חמורות סבר. הם עומדים מול דלת ביתו של גבי כחלון. יודעים, הדפיקה הנוראה הזו – תפרק את המשפחה הטובה הזו לרסיסים

חצות של אותו היום, שיירות אין סופיות של מכוניות עושות דרכן אל בית העלמין בחדרה, אט אט יורדים הם בשקט מוזר משהו, מסביב ברושים זקופי קומה, מרכינים ראש, מבינים כאן נפל דבר!

מעל יונים צחורי כנף, על צוורן סרטים שחורים מבצעים מטס אחרון, את השקט הנורא שובר ינשוף בודד אחד המשמיע קולות של כאב לא ברור, אחר כך התכנסו כולם באולם ההספדים, צרחות הכאב הבלתי נסבל נשמעות מכל עבר, מצמררות את לבבות האבלים ההמומים, ואני רוצה לספר לכם על גיבור אולגאי, ישראלי אחד

ניסים כחלון זה גדל בשכונה הקטנה הנושקת לים הכחול ממערב, ככה סיפרו לי חבריו ואוהביו, זה הילד ששתה את החיים עד תומם, אחד כזה שהלב, שלו היה גדול מגופו שלו, כל כך אהוב על ידי חבריו, מספיק היה לראות את הבכי הנורא של החברים האלה שראו איך ימי התום שלהם מתרסקים כדי להבין את גודל האבדה שספגו

וניסים גדל והופך לנער יפה עד כאב, ניסים העומד בפני גיוס אין בכלל התלבטות.

לניסים ברור שהוא הולך לעשות שירות משמעותי, ניסים עושה מעשה ומתנדב "לגבעתי" למגינת ליבם של הוריו המבועתים, שם מגלים מפקדיו את האיכויות של הילד מהשכונה, אהבת היחידה ביחד עם היותו של ניסים לוחם מורעל במיוחד הופכים את ניסים להיות נערץ על ידי החברים ביחידה.

מלחמת " חרבות ברזל" מביאה את ניסים לגלות את האופי האמיתי הזה שספג בבית הציוני מלא אהבת תורת ישראל, מן חינוך כזה שהפך את ניסים למי שהוא באמת,. ניסים מתגלה כלוחם נועז חסר כל פחד, לוחם כזה שמאמין שהוא עושה שליחות אלוהית מלאה באהבה ציונית נהדרת, ובפעילות ניקוי מאורות מחבלים בלב עזה הארורה עולה ניסים לקומה השלישית של בני העוולה, צרור קצר של מחבל ארור פוגע בניסים ומסיים את חייו המופלאים

ניסים בכלל לא היה אמור להיות בעזה בימים אלה, חבר טוב שלו שאימו חלתה מביאה את ניסים להתנדב ולהחליף אותו בלחימה. מעשה כל כל טבעי ללוחם הערכי הזה ואני כל כך גאה בניסים כחלון, זה הילד מהשכונה שקיבל אהבה אין סופית ותרגם אותה לאהבת חברים ולוחמים.

ניסים הוא הנער שהפך את חייו להיות דוגמא ומופת לשכונה שלמה, ילד אולגאי שאהב את הים של השכונה, זה הילד המיוחד שקישט את סמטאות השכונה בנוכחות החד פעמית שלו, ועכשיו נסים הלך, הותיר משפחה אחת מפורקת ושכונה שלמה חסרת אויר

וככה אחרי ההלוויה שכולם הלכו, נותרתי אני עוד דקות מאחור, ואני כמעט נשבע לכם שראיתי שני מלאכים צחורי כנף מובילים את ניסים אל כיסא הכבוד, הכי קרוב לבורא עולם, שם מלטפים את ראשו היפה משפחתו ההיסטורית, מנגבים ברוך דמעה אחת חמה הזולגת על לחיו החיי כל כך".

• יהי זכרך ברוך גיבור ישראל!
• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"