המורה המופלאה שלנו – אופירה
לא פעם כתבתי – יש אירועים בחייו של ילד שהוא לעולם לא ישכח.
אני חושב שהייתי בכיתה ו' – אני באמת לא זוכר במדויק. אבי ביקש ממני להביא לו לראות את שיעורי הבית שלי להיום, אבל כמובן שלא הכנתי שום שיעורי בית. אולי מהפחד הנורא מתגובתו, הבאתי לו שיעורי בית שכן עשיתי שבוע קודם לכן.
אבי לא "אכל" את הטריק השקוף שלי, והפליא בי את מכותיו. למחרת, הוא לא הלך למקום עבודתו – רק כדי לבוא איתי לבית הספר ולבדוק האם שיעורי הבית אכן נעשו כנדרש. בבוקר ניצבנו יחד מול המורה אופירה. הוא הציג לה את שיעורי הבית, ושאל: "האם אלה השיעורים הנכונים שניתנו לתלמידים?"
המורה אופירה, המופלאה, הבינה מיד – השיעורים שהבאתי נעשו לפחות שבוע קודם לכן. היא הביטה ישר אל תוך עיניי המבועתות, וללא היסוס אמרה:
"כן, ברור שאלה שיעורי הבית הנכונים." מן הבנה כל כך מרגשת, שמסבירה יותר מהכול את המיוחדות של המורה הנפלאה הזו.
אני חושב שהמורה אופירה הגיעה אלינו בכיתה ו'. צריך להבין – שנה קודם לכן, קיבלנו מורה מחנך שכל כשרונו כאיש חינוך הסתכם בכך שהוא היה בן של מנהל בית ספר מהאזור. את השנה ההיא אנחנו זוכרים בעיקר כי בילינו אותה יותר במגרש הכדורגל מאשר בכיתה. (היום אני מבין שלמנהל לא הייתה ברירה – פשוט לא היה תקציב למורים ראויים יותר).
ההגעה של המורה אופירה הייתה עבורנו כמו ברק של אור גדול – סוף סוף זכינו במורה שנראית כמו מורה, מדברת כמו מורה, ומרגישה כמו מורה אמיתית. מתנהגת כמו מורה אמיתית. מדברת בשקט, מלאה באמפתיה ובאהבת תלמיד – והכי מפתיע: בעלת אוטוריטה מוחלטת בכיתה.
אני חושב שהיכולת של המורה אופירה לשלוט כך בכיתה נבעה יותר מההערכה הרבה שרכשנו לה – הערכה שצמחה מתוך געגוע אמיתי למורה של ממש. כזו שתעניק לנו את הכלים שנדרשים כדי להגיע לתיכון מוכנים – עם יכולת אמיתית להתמודד עם האתגרים שממתינים לנו ממש מעבר לפינה.
המורה אופירה הגיעה אלינו – והפכה כיתה מופקרת לכיתה ראויה. היום אני יודע כמעט בוודאות: המורה אופירה הצילה את כיתה ו' 1.
המורה אופירה, אהובתי, ידעה להגיע אל הלב של כל אחת ואחד מאיתנו. היא הבינה את נפשו של כל תלמיד בכיתה, וראתה בעבודתה כלי לעזור, לחזק ולמקסם את הפוטנציאל האישי של כל תלמיד – ולנתב אותו למקום שבו יוכל באמת לפרוח. היא לא חיפשה רק ללמד – היא חיפשה להשפיע. והשפיעה בענק.
בדין זכתה להיות מורה של חיים שלמים. אני בכלל חושב שהלכתי ללמוד חינוך בבית ברל – רק כי רציתי להיות הכי דומה לה. להוכיח, כמו שהיא הוכיחה לכולנו, כמה חשוב להביא מורים איכותיים למערכת החינוך.
אנחנו אהבנו את המורה אופירה, והיא מונחת אחר כבוד בחדרי ליבנו – מקום שמור בלב של כל תלמיד ותלמידה שהייתה לה הזכות ללמוד אצלה. כולנו מאחלים לה – אריכות ימים, בריאות ואהבה
הפוסט הזה מגיע דוקא עכשיו לקראת פתיחת שנת הלימודים, כל כך הייתי רוצה שהנאמר כאן יגיע למורים רבים, חשוב כל כך שהמורים המכינים עצמם לשנה החדשה יבינו שההשפעה שלהם על נפשם ועתידם של הרכים בתלמידים היא קריטית להמשך חייהם, תנו לתלמידים לפרוח! תנו להם להגשים את החלומות שלהם ותהפכו להיות להם למנטורים של החיים ! בהצלחה לשנה החדשה!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"