דולי ויוסי – "קוראים לזה אהבה"

אני כל כך אוהב סיפורי אהבה. מתרגש כמו ילד ויכול להזיל דמעה מביכה. לא יודע אולי כל העניין הזה שייך גם לימים המיוחדים האלה שעוברים עלינו כעם ועל כל אחד מאיתנו כפרט, משהו שגורם ללב שלך לרצות להתפוצץ, תחברו את חגי תשרי עם שחרור האחים שלנו מהשבי בעזה ותחשפו לסיפור אהבה פשוט פשוט והרי לכם אושר.

ואני רוצה לספר לכם דולי ויוסי סרוסי לכאורה עוד זוג פשוט, את דולי ויוסי אני מכיר שנים הרבה, רק שאני חטטן וסקרן בלתי נלאה מביט על האינטראקציה בין שני האנשים האלה ומבין שלא צריך לרוץ ולחפש סיפור אהבה טוב בספרים של פעם

כמו כל סיפור נהדר מכירים השניים בשכונה הקטנה שלנו, דולי בת ה 13 יוסי שנתיים מעל 15. ויוסי בכלל זומם על חברתה של דולי. מבקש מדולי שיכיר לו את ההיא ליד, מבט נוסף ויוסי מבין שאין צורך בחברה הצמודה, מאז חלפו שישים שנה והם הצמד הנהדר הזה צמודים מתמיד.

שם בין סמטאות הצרות של השכונה הקטנה ציירו דולי ויוסי את אהבתם בעבותות של נימים הקושרים את הלב שלהם להיות אחד, והם מחליטים לא להמתין מידי ובגיל 18 דולי ויוסי כבר עומדים מתחת לחופה

דולי שידעה בדיוק למה בחרה את מי שבחרה רואה איך הילד גבר הזה לא ממתין לסיום שירותו הצבאי ומתחיל כבר מיד להיות קבלן צבע מוביל. אחד כזה שמקבל החלטה שמעליו לא יהיה מנהל שינהל את חייו

ואכן כך היה, יוסי מגשים את משנתו ומסרב בתוקף לכל הצעה שתחייב אותו לוותר על העצמאות המקצועית שלו, דולי הופכת להיות אחת הפקידות המיתולוגיות בבית החולים הלל יפה בחדרה, רק מי שנתקל בדולי בעבודתה יודע באיזה רגישות טיפלה דולי באלה שהגיעו אליה בימים של כאב

ורק לפעמים הייתי מביט בהם בזוג היפה הזה , באיזה הערצה יוסי מביט בדולי, עוטף את נסיכת נעוריו בכל הדברים האלה שיכולים לגרום לה אושר, בונה לה סוכת אהבה בחצר היפה של ביתם היפה המוקף עצי פרי נפלאים, ורק אלה שהקשיבו לשיחה בנאלית בין דולי ליוסי המבקשת מיוסי להגיע לשתות איתה קפה של ערב

שומע את הגעגוע הבלתי נתפס של אלה הצמודים זה לזה כבר עשרות שנים, זוג אולגאי יפה יפה שתרגמו את כחול המים ממערב להם לסיפור אהבה חסרת פוזות מיותרות, אהבה נקייה נקייה שהופכת את פשטות החיים להיות כל כך נכונים !

ואני חושב על הזוג הזה שגילה שאהבה יכולה להיות מרפא לכל קושי, אלה שלי סיפרו שכל הסביב לא מעניין, שהתא המשפחתי מספק להם את כל החלומות שלהם, שאהבת הילדים וצחוק הנכדים והנכדות הם המזור לכל תחלואה ולכל מעמורה בדרך החיים

ורק אחר כך היא לוקחת את ידו שלו, מלטפת חבורה קטנה שפגעה בידו של נסיך נעוריה, ואני נשבע לכם שראיתי את החבורה הזו נעלמת כלא הייתה, כאילו קסם האהבה עשה את הקסם הפלאי שלו ואחר כך צחקו צחוק סתמי לא מחייב משחרר, ואני חושב שקוראים לזה אהבה !

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"