שלמה ג'רבי – סיפורו של אדם גדול שהותיר אחריו עולם טוב יותר

אלה הם מודעות האבל שמספרות את סיפור השכונה, ואני מסיט את עיניי מהמודעות האלה כאילו מסרב להבין שתמה תקופת ילדותנו האחרת, ואני משוטט במרכז המיתולוגי העצוב כל כך

קולנוע גל עומד בקלונו. חנות הגרעינים של חיים מוזנחת ומנותצת עד זרה, ורק לפעמים הייתי רואה אותו את שלמה ג'רבי, ועל פניו חיוך תמידי, ואני אפילו לא ידעתי למה אבל האיש הזה תמיד סימל עבורי משהו אחר

רק אחר כך בהלוויה הקשה באמת הבנתי בדיוק את סוד קיסמו של האיש המיוחד הזה, הייתי חוסך מכם את הפוסט הזה רק אם היה אפשר להעביר בזמן אמת את ההספדים קורעי הלב והמצמררים של הנכדות המופלאות של שלמה הסבא, רק דרך המילים הנוגעות בכל נים בגוף היה ניתן לספר את סיפורו של האיש הזה שהפך את האהבה למשהו שאפשר כמעט לחוש פיזית

עכשיו תחשבו על הילד הזה שגדל "בבנגזי" שבטריפולי, חווה את מוראות השואה הנוראה (כמה סימלי ששלמה נפטר ביום המכונן הזה עבורו) נלקח כמו רבים מתושבי העיר למחנות שם שוהה הוא בתנאים לא תנאים תוך איום תמידי להירצח על ידי הנאצים הארורים

לחשוב שאנו אף פעם לא נחשפנו למידע הזה שגם יהודים ממוצא ספרדי עברו את השואה, כאילו היה לממסד אינטרס מובהק להסתיר מאיתנו את החוויה הקשה שעברו חלק לא מבוטל מהעולים מארצות ערב – תום המלחמה ומשפחת ג'רבי עולה לארץ ישר לשכונת גבעת אולגה, שלמה נישא לבחירת ליבו וביחד הם מקימים משפחה נהדרת

שלמה מתקבל לעבודה במפעל אלייאנס ( אתגר לא כל כך ברור לזמנו) ובשנת 1969 לערך הוא עובר פציעה נוראה שמחייבת את קטיעת ידו, מן אירוע מכונן שהיה גורם לרבים וטובים להכנס לתוך מרה שחורה ולבכות על מר גורלם, אבל שלמה קורץ מחומר אחר

הוא מתאושש במהירות מפתיעה ומחליט לא רק להמשיך בחייו אלא להמשיך לעבוד במפעל שגרם לו לכאורה לפציעה הקשה ההיא, שלמה מגדיל לעשות שהוא מצטרף להנהלת הפועל גבעת אולגה והופך באופן די טבעי להיות בורג חשוב בהצלחת הקבוצה האהובה שלנו

אבל אני הייתי רוצה לספר לכם על שלמה ג'רבי האיש -מן אדם כזה שוויתר במודע על כל דבר אישי עבורו רק שלמשפחתו יהיה מספיק. שלמה ראה את מפעל חייו קורם עור וגידים, מסתכל על הנכדים והנכדות האלה שמתרוצצים סביבו וליבו יוצא אליהם

אהבתו של שלמה למשפחה יוצרת פסיפס נהדר של נתינה אבסולוטית שסוחפת את המשפחה כולה להיות סמוכים לשלמה הסבא ולרעייתו ליד, שם תחת צילו של האיש המיוחד הזה הם נכדיו ונכדותיו מקבלים הם את מנת אהבת הנצח הזו שהופכת את כולם להיות כל כך מלאי אופי עוצמתי שמזין אותם לחיים הלא פשוטים הממתינים להם

שלמה ג'רבי היה איש של חסד, לא רבים ידעו את הנתינה שלו לאלה שהיה קשה להם, וכך סיפרו לי האנשים שהכירו אותו היטב, שלמה סרב בכל תוקף להצהיר על החסדים הרבים שעשה, בעיניו היה זה חוסר כבוד גם כלפיו ובמיוחד כלפי אלה שלהם עזר

אחר כך התאספו מאות של אנשים שבאו לתת כבוד לאיש טוב במיוחד, צנוע עד כאב, איש משפחה מלא אהבה אין סופית, הם באו כולם אליו, לא בגלל שהיה הוא בעל שררה, לא כדי להתחנף לסובבים אותו ולא בכדי לקבל תמורה, הם כולם באו בכדי להגיד תודה לאיש שהוכיח שאפשר אחרת

רק דבר אחד ברור לי לחלוטין העולם שאנחנו מכירים יהיה הרבה פחות טוב אחרי לכתו של שלמה גרבי, ואני יכול להישבע לכם שרק כולם הלכו נותרתי לבד מביט על ערמת החול האיומה המכסה את קברו,

כשהסתובבתי ללכת לדרכי ראיתי שלושה מלאכי שרת צחורי כנף והם מלטפים את ראשו של שלמה ומנגבים דמעה אחת חמה שזלגה על לחיו החמה ממילא, וכך הם המלאכים מובילים את שלמה ג'רבי הכי קרוב אל כיסא הכבוד ששם כולם יודעים שהוא הוא מקומו הטבעי ! יהי זכרו ברוך !

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"