מלי צרפתי – האישה שהותירה אחריה עולם טוב יותר
יום סגרירי, מאות מכוניות עושות דרכן אל בית העלמין החדש. מן המכוניות יוצאים אנשים חמורי סבר, עושים דרכם בצעדים קטנים ומדודים אל בית העלמין מלא העצב, מסביב שקט, ברושים זקופי קומה מרכינים ראש כאילו מבינים גם הם שנפל דבר, שלושה שחפים צחורי כנף מבצעים מטס אחרון מעל.
אולם ההספדים הגדוש במאות אנשים שעזבו הכל מאחור ובאו לחלוק כבוד אחרון למלי צרפתי לבית ג'נח שהלכה לעולמה והיא עדין כל כך צעירה ורק אלה שהיו בבית העלמין היו יכולים להבין איזה טרגדיה נוראה עברה המשפחה המפורקת, זעקות השבר הקשות שברו את השקט ששרר בבית העלמין הסואן.
אני הייתי רוצה לספר לכם על ילדת פרחים קטנה שגדלה בשכונה, מלי (עבורנו היא הייתה עמליה) נולדה כבת יחידה לויקטור ורינה ג'נח. רק מי שהכיר את ויקטור ורינה ידע שהילדה הזו הייתה היהלום שבכתר עבור המשפחה כולה
מלי העריצה את האב שהיה עבורה דמות מופת והיא מחליטה ללכת בדרכו ולהיכנס לעולם העסקים, האב שהבין את היכולות של ביתו אהובתו פותח לה חנות בגדים בשכונה שתהפוך עם השנים להיות מותג אולגאי נערץ. (עוד נחזור לחנות ההיא)
השנים חולפות ומלי חלתה במחלה הנוראה, האב השבור משקיע את כל כולו רק בכדי להביא רפואה לביתו אהובתו, ואכן מלי צולחת את את האירוע הקשה הזה וממשיכה בחייה. הניסיון הקשה הזה מבהיר למלי את שבריריות החיים והילדה המפונקת לכאורה של אבא הופכת כמעט באחת להיות אדם אחר שמבין את משמעות החיים ואת התפקיד שלה בתוכם
מלי נישאת ומקימה משפחה, והחנות הקטנה והטובה בשכונה הופכת להיות מרכז חייה, לאט לאט הופכת מלי להיות דמות נערצת בשכונה. הסיפורים על בעלת החנות טובת הלב מתפשטת בשכונה כולה, בשכונה ידעו שגם אם אין לך כסף תדע מלי להוציא אותך עם המוצרים הנצרכים לך
כל כך הרבה אנשים טרחו להתקשר אלי ולספר לי על מלי שלהם, זו מלי שבחגים ובימים של מחסור נתנה בסתר תרומה שלעיתים הייתה ההבדל בין היכולת לעשות שבת ראויה למשפחה נצרכת
זו מלי שלא פעם דאגה שילד יגיע לבית הספר ועל רגליו יהיה זוג נעלים ראויות, אני באמת לא זוכר כמות כזו של אנשים שטרחו להתקשר ולספר על אשת החסד החד פעמית הזו. אני בכלל חושב שאת כל מערכת הערכים הזו היא מלי קיבלה מאביה ויקטור שחינך אותה עד יום מותו.
זה האב המיתולוגי שנתן למלי להבין שאסור לה לשכוח את אלה שהגורל התאכזר אליהם מן מערכת ערכים יהודית שאותה היא מאמצת, מלי נגעה בכל כל רבים מתושבי השכונה משהו כל כך נוגע ללב, אישה טובת לב עד כאב שראתה את האדם שממול ורצתה לעשות שהיה לו טוב, מן ראיית חיים כל כך לא עסקית
וכאילו משום מקום חלתה מלי, הכל היה מהיר ואכזרי ומלי מחזירה את נשמתה לבורא ומותירה את משפחתה הגרעינית חסרת אויר ואת השכונה כולה בעצב בילתי נתפס, בקשתה היחידה שלי מלי האהובה היה להיקבר ליד האבא הנערץ והאהוב שלה.
המשפחה מאמצת את בקשתה והיא מלי נקברת הכי קרוב לזה שהיה לה לפס חייה, ואני יכול להישבע לכם שכולם הלכו ואני נותרתי לבד, מביט על ערמת העפר שעל קיברה הטרי
שרק הסתובבתי לרגע ראיתי שלושה מלאכים יפה מראה, והם המלאכים מולכים את מלי שלנו למעלה לשמיים, מלטפים את פניה היפים, מנגבים דמעה אחת חמה שזלגה על לחייה החמה ממילא, והם המלאכים מובילים את מלי הכי צמוד לכיסא הכבוד ששם הוא מקומה הטיבעי ! יהי זכרה ברוך !
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"






