אבי (פיתה) דניאל – האיש שהחזיר את הכנפיים והזיכרון הביתה
אני לא חושב שככה התרגשתי לפני כתיבת סיפור! מן דבר כזה שיכול היה להתרחש רק אצלנו במדינה המדהימה שלנו!
וכך בחודש יולי שנה שעברה ביום חם במיוחד עושה אבי ("פיתה") דניאל את הטיול היומי שלו בחוף המדהים שלנו, מתבונן המים הכחולים שאותם הוא מכיר מפעם, שני שחפים צחורי כנף עושים גיחה אחרונה לפני תום החום הנורא מנסים לצוד איזה דג אחד נוסף לפינאללה של ארוחת הצהרים הטובה
וכך משום מקום הוא מזהה משהו מנצנץ בין החולות הלבנים והרכים של החוף הקסום, אבי רוחן ומרים את החפץ הנוצץ, מנקה את החול שדבק בדבר היפה שהוא הרים, לעיניו התגלה כנפיים של צנחן והם הכנפיים עשויים מזהב טהור! בעודו מאושר מהמתנה שהים הטוב נתן לו מביט אבי מאחור של הכנפיים ומזהה להפתעתו הרבה שיש כיתוב שאותו הוא מזהה כחרוט את שמו של "אורי אליהו" הצנחן החלל ממלחמת יום הכיפורים.
אבי ההמום עושה טלפון לחבר שמכיר והוא החבר מבין את גודל האירוע מתקשר לאחיו של אורי ז"ל והאחרון מגיע תוך דקות ספורות כולו התרגשות בלתי רגילה, וכך הוא מספר, את הכנפיים קיבל אורי מאימו האהובה ביום גיוסו והוא אורי שמר ונצר את הכנפיים עד שכנראה איבד אותם בחוף הים שכל כך אהב
חמישים וקצת שנה שכבו הכנפיים המופלאות האלה בחוף של השכונה! חמישים וקצת שנים והם מחכים לאבי ("פיתה") הנהדר שרק הוא יבוא ויאסוף אותם! תחשבו שהכנפיים הקדושות האלה שכבו להם בחוף הים של השכונה כאילו ממאנים הם להעלם לתוך תהום הנשיה! מסרבים לתת יד למפח הנפש שבאיבוד הכנפיים הנהדרות האלה שקיבל אורי מאימו הקדושה.
ועכשיו תעצמו עיניים ותחשבו על אבי( פיתה) דניאל הבחור המופלא הזה! אולגאי ישר דרך ומלא אהבה לאדם באשר הוא, הוא מקבל מתנה שכנראה הייתה שווה כבר אז אלפי שקלים. אבי אפילו לא ממצמץ, מחליט לעשות את הדבר הנכון ובכך גורם למשפחה שלימה להוקיר תודה על המחווה הבלתי רגילה שעשה איש אחד מדהים מדהים! ואני הכי גאה לחשוב שאבי ואני גדלנו באותו בית גידול!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"
אבי ("פיתה") דניאל הוא הרבה יותר מדמות בסיפור הזה עבורי. הוא חבר ילדות, מהמעגל הקרוב ביותר שלי. גדלנו יחד בגבעת אולגה, התבגרנו יחד, ועד היום אנחנו צועדים באותה הדרך כחברים.
מי שמכיר את אבי יודע שהמעשה הזה לא הפתיע אף אחד. זה בדיוק מי שהוא. איש צנוע, עניו, ישר דרך, אוהב אדם ואוהב את השכונה בכל ליבו. כזה שלא מחפש מחיאות כפיים או כותרות, אלא פשוט עושה את הדבר הנכון.
למצוא את כנפי הצנחן אחרי יותר מחמישים שנה זו כמעט אגדה. אבל בעיניי, לא פחות גדול מהרגע שבו מצא אותן היה הרגע שבו בחר להחזיר אותן למשפחה. זהו מעשה שמלמד על ערכים, על יושר ועל לב ענק.
כאולגאי, וכחבר שזכה לגדול לצדו, אני גאה באבי. גאה בחבר שלי, גאה באדם שהוא, וגאה לדעת שדווקא הוא היה זה שזכה לסגור את המעגל המרגש הזה. יש אנשים שעושים מעשים גדולים. ויש אנשים שהאישיות שלהם היא המעשה הגדול ביותר. אבי (פיתה) דניאל הוא בדיוק אדם כזה.
- חני (חן) קורקוס






