רַבִּי מִיכָאֵל גַּבַּאי – הצדיק הגדול והעניו של גבעת אולגה
ורק לעיתים בימים של עצב אני חוזר אל סמטאות ילדותי, מביט על החלונות הקטנים המוארים באור נוגות, בקירות המקולפים והאפורים, מביט את החשיכה המתקרבת וכך או אחרת בין הריחות שנותרו מבעד לחלונות הפתוחים של הבתים האלה שאני מכיר הכי שאפשר אני מקבל את האנרגיה הזו שמחזירה לי חיים
ואחר כך אני יושב באיזה ספסל ישן מלא סיפורי אהבה מקשיב לשירים ששרה אמא מהמולדת הישנה, והנה אני רוצה לספר לכם סיפור על איש ענק מהחיים עצמם, רבי מיכאל גבאי, יליד מרוקו, ילד יחיד להוריו (דבר נדיר לזמנו) שכבר בגיל צעיר מאוד מבינים שהילד היחיד הזה נועד לגדולות!
"חריפות שכלו", החריגה הופכת את מיכאל גבאי לשאת בתואר רב בגיל צעיר מאוד! ו אולי בגלל שגדל בבית כילד יחיד הוא מקים משפחה מרובת ילדים אחת עשרה במספר!
בנו הבכור שהיה פעיל ציוני עושה מעשה ועולה לארץ רק כדי להצטרף לפלמ"ח ולהילחם במלחמת העצמאות, ורבי מיכאל שלא עומד בגעגועים לבנו בכורו עושה מעשה ומצטרף לבנו בארץ הקודש לאחר שכבר במרוקו הפך רבי מיכאל לפעיל עליה נחשב במיוחד, מן רב כזה שרואה בעשיה הציונית חלק בלתי נפרד מעולם התורה
למרות הקושי והצנע מוצא רבי מיכאל את הדרך להביא פרנסה לבית עתיר הילדים והוא מתחיל למכור קרח עם סוס ועגלה. בעיות בלתי צפויות עם בנו הבכור מאלץ את רבי מיכאל לאמץ את שלושת ילדיו של הילד הבכור, מן החלטה טבעית כזו שהופכת את מספר הילדים בבית להגיע לארבע עשר במספר
אבל הקשיים האלה לא מרשימים את רבי מיכאל, והוא פותח בית כנסת קטן בסמוך לבית שעבר אליו, מן החלטה בלתי הגיונית המחלקת את הבית הקטן ממילא להיות קטנה עוד יותר. רבי מיכאל מבין שהצורך שלו בעשיה תורנית חזקה ממנו, וכך אוסף אליו הרב ילדים מהשכונה ו"מרביץ" בהם תורה וערכים שאותם ספג בבית הוריו, לימים יגדיל את בית הכנסת ויהפוך אותו לכולל נחשב באזור כולו
אבל רבי מיכאל לא מסתפק בעשיה תורנית, כך מוצא עצמו רבי מיכאל עוסק בעליה של יהודי מרוקו, מצטרף לתנועת החירות שם הוא מוצא ערכים משותפים והופך להיות רב שבגין בכבודו ובעצמו רואה בו איש שכדאי להתייעץ בו, מה שמביא את בגין לפקוד את בית הרב לא פעם אחת
תראו רבותי, צריך להבין מדובר כאן באדם באיש משפחה המטופל בארבע עשרה ילדים, והוא מצליח לעבוד ולהביא פרנסה בלי לצעוק על אכלו לי ושתו לי, בו בזמן הוא מקים מפעל חינוכי תורני בתוך הבית הקטן שלו, ואני מנסה להבין מה סוד הקסם של האיש המופלא הזה
ואני הקטן חושב שהסוד של רבי מיכאל היה שילוב של חוכמה ופרקטיקה, צניעות מופלגת והכי חשוב נאורות מפתיעה, הוא רבי מיכאל ידע שאין לעצור "שור בדישו", רבי מיכאל ידע שאם יכפה את דעתו על ילדיו או על תלמידיו הוא יהיה עלול לאבד אותם לטובת הרחוב הממתין להם, ואכן ילדיו הפכו כמעט כולם לשחקני כדורגל נחשבים במיוחד, אלה הילדים שהיו חוזרים מבית הכנסת ואחר כך רצים למגרשי הכדורגל האהובים עליהם כל כך!
והוא רבי מיכאל עשה את הדבר הכי חכם שרק אפשר, עשה את עצמו לא יודע! ותיקי השכונה מספרים על רוחב ליבו של רבי מיכאל, על הלב הגדול של האיש הקסום הזה שתרם כל כך הרבה בצנעה ובסתר, רב ואדם ענק שניצל את השפעתו לא לעשות לביתו אלא להפוך את היכולות שלו לסיוע בלתי נדלה לכל דורש, לכל נזקק!
אני ככה מביט סביב עלינו, על המחלוקות האלה שמאיימים לפרק אותנו, חרדים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים, וחושב כמה אנחנו זקוקים היום יותר מכל לעוד, ועוד רבי מיכאל בתוכנו!
היכולות האלה של רבי מיכאל הם מתת אל שהוא קיבל והפך אותם להיות כלי שעושה נפלאות עם סביבתו, וכשהלך כדרך כל בשר הותיר אחריו משפחה שבורה מצער וכאב ושכונה שלמה אבלה ומלאת צער כבד! רבי מיכאל הוא בעיניי מלח הארץ! כזה אחד ששילב בין תורה ועשיה, תלמיד חכם ואיש עבודה ומעשה!
חבל חבל שאדם ענק כמו רבי מיכאל לא מצא דרכו אל העשייה ארצית לאומית ואולי בעצם זה רק יצא יותר טוב שהרי אנחנו קיבלנו את מלוא רבי מיכאל רק לעצמנו!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"
יש לציין שלמרות אורח חייו הדתיים שמרניים והאדוקים בתורה גדולתו של רַבִּי מִיכָאֵל גַּבַּאי הייתה גם בכך שלא מנע מבניו ובני משפחתו – ללכת "איש איש באמונתו": חלק נשארו באורח חיים דתי ! וחלקם מסורתי וחילוני!
שלושה מבניו הפכו לכדורגלנים מצטיינים ומצליחים: אליהו "ללו" גבאי ז"ל, יצחק "קקי", גבאי שיבדל"א, ומשה גבאי ז"ל הצעיר ( אביב של דובב שיבדל"א כדורגלן מצוין בעצמו) וכך גם חתנו לימים זאב אופגנג "וולוולה" ז"ל.
רַבִּי מִיכָאֵל גַּבַּאי כיבד את דרכם. חיבק ונתן את ברכת הדרך. ברכה שבהחלט עשתה טוב – הם היו – כדורגלנים מצוינים! "גדולתו של אדם" נמדדת במעשיו ובצניעותו – רַבִּי מִיכָאֵל גַּבַּאי היה שם לאורך כל דרכו בביתו שלו. בחינוך למשפחתו, בנתינה לתושבי השכונה האהובה ולכל מי שבנמצא. צדיק על של גבעת אולגה! יהי זכרו ברוך"
- חני ( חן ) קורקוס