אורי אליהו – סיפורו של הגיבור מגבעת אולגה
יום כיפור , 1973 אלפי תושבי השכונה פוקדים את בתי הכנסת בתפילה לבורא. שעה שתיים אחר הצהרים – צפירה נוראה חותכת את האוויר מה שמתחיל בעצם את אחת המלחמות הכי נוראות והאכזריות שידעה המדינה מעולם
אני רוצה לספר לכם על אורי אליהו, בן השכונה שהיה דמות חריגה בנוף האולגאי, בחור גבוה וחזק באופן מיוחד, כזה אחד שכמעט כולנו נשאנו את עיננו אליו בהערצה בלתי מוסתרת – הוא אורי עושה את הדבר הכי טבעי עבורו והוא מתנדב לצנחנים
צריך להבין שאנחנו מדברים על תקופה שבשכונה כמעט לא היו חיילים שהגיעו ליחידה המובחרת הזו (את שרותי בצנחנים אני זוקף לזכותו של אורי שבעצם פתח לנו נערי השכונה את האומץ להתנדב ולהבין שזה אפשרי). אורי מתגלה כחייל מצטיין שזוכה לקבל את גיפ התולר, מן כלי נשק כבד וקטלני ביותר שניתן באופן מיוחד לאלה שהיו הכי מיוחדים ביחידה
המלחמה תופסת את אורי והוא עדין בשרות סדיר, הגדוד מוקפץ בבהילות לחזית הדרום בניסיון כמעט נואש לעצור את גלי הצבא המצרי ששוטף את מרחבי סיני בואך גבול ישראל ונראה היה ששום דבר לא היה יכול לעצור את השטף האכזרי שאיים ולא כפרזה על קיומה של המדינה.
הגדוד של אורי מוקפץ "לחווה הסינית" רק בכדי לנסות לעצור צבא שלם שאין מי שיעצור אותו, רק דבר אחד לא ידעו לומר לגדוד 890 שבאזור הזה מתחפרים חצי מהצבא המצרי שרק חיכה לכניסתם של חיילי הצנחנים כדי לבצע בהם טבח – הגדוד ואורי בתוכם נלחמו כאריות והצליחו לעשות דברים כמעט בלתי אפשריים, ואורי שלנו נהרג בקרב ההירואי הזה.
ההודעה על מותו של אורי עשתה כנפים בשכונה הקטנה, מאות ואלפי אנשים הגיעו לבית המשפחה כואבים ומסרבים לקבל את רוע הגזרה, מותו של אורי היה ללא ספק אירוע מכונן בתולדות השכונה, אימו האהובה בעלת השיער השחור והשופע קיבלה את הידיעה הנוראה ושיערה היפה הפך ללבן בין רגע – הסיפור הנורא הזה על האם המרוסקת הגביר עוד יותר את השבר שעברה השכונה כולה
תראו רבותי, אורי היה הנחשון המיוחד הזה שהתעלם מכל סטיגמות מיותרות והלך להיות צנחן גאה וניער מעליו כל ריגשי נחיתות שאפיינו את הימים האלה, בעצם אפשר לומר שאורי הצטיין בכל הדברים שבהן עסק, גם כתלמיד כחניך בנוער העובד ואחר כל כמד"צ
אני באמת לא חושב שאורי היה חבר שלי או של בני מחזורי, אולי בגלל הכבוד הגדול והדיסטנס שלקחנו ממנו מתוך איזה רספקט בלתי ברור שרחשנו לו מבלי שהוא אורי היה צריך לעשות משהו מיוחד עבור הכבוד הזה שרחשנו לו ומותו של אורי הותיר את אימו ואביו בצער בלתי אפשרי ואני עדיין זוכר אותם את הזוג הטוב הזה מסתובבים בשכונה אחרי מותו של אורי והם נראו ממש כצל של עצמם
מנגד מותו של אורי לא היה לשווא. אורי היה עברונו האור הזה שדרכו הלכו רבים אחריו. מותו הקדוש של אורי נתן למאות נערים לחשוב קצת אחרת, לדעת ששום דבר הוא לא בר השגה.
אורי עבורי ועבור רבים מאיתנו הוא הגיבור האולגאי הישראלי הכי נועז שרק קיים! מלח הארץ מלא עוז ועוצמה יהודית ישראלית נהדרת שהוכיחה את עוצמתה בזמן אמת, יהי זכרו ברוך!
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"
