ירון ויונטה – הילד שהותיר אחריו מורשת של גאווה, ערכים ואהבה
אני מקשיב לשירים האלה שכולנו מכירים ביום הנורא הזה, (יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל) הכאב לא מרפה, צורב בכל נים ונים בגופנו המסרב להכיל כל כך הרבה עצב ויגון החודרים בעורמה את כל מערכות ההגנה של הגוף החבוט מכאב בלתי אפשרי שכזה
ירון ויונטה בחור אולגאי, בן למזל ולואיס מלא באהבת הארץ והמדינה, זה הילד העוצמתי הזה מתעלם מכל רעשי רקע כגון, השכונה והסטיגמות המכוערות הסובבות אותו
והוא הבחור הבלתי אפשרי הזה ממוקד מטרה, חוזר ואומר, אני אהיה טייס בחיל האויר הישראלי! וכך אכן קורה, ירון הופך להיות גאוות השכונה, את כנפי הטיס שהוא נושא בגאווה מלווים רבים מהתושבים שרואים בירון את התקווה לסנונית הזו שתוביל עוד ועוד נערים בשכונה לשאוף להגיע עד הסוף!
ואני הקטן נילוותי למשפחה האצילה הזו, משפחת ויוונטה לטקס זיכרון אחד במדבר יהודה שם נפל מטוסו של ירון, אספתי ביחד עם עוד רבים אחרים רסיסים שעדין נותרו במדבר הצחיח כאילו מסרבים הם להעלם ולהותיר את הכאב יתום
ואני לא מפסיק לחשוב מה היה עושה היום ירון? ולחשוב כמה פוטנציאל אדיר היה לבחור הענק הזה שיכול היה בקלות לעשות דברים גדולים בחייו הקצרים כל כך, תחשבו על לואיס ומזל! איזה מתנה קיבלו הם בחיים -ילד חד פעמי מלא כישרונות עד אין סוף, אחד כזה שספג ערכים של אהבת הארץ והמדינה ותרגם אותם למעשה אולטימטיבי להיותו טייס גאה בחיל האויר!
אני גאה לחשוב שאני קצת חבר של הזוג המיוחד הזה לואיס ומזל, חשוב לי לומר להם לשניהם שגבעת אולגה אוהבת אותכם, בשכונה לא שכחו את התרומה האדירה של שניכם לתרבות ועזרה לכל נזקק ולכל פרוייקט, אתם וירון תחרטו בתולדות השכונה כאחד מאבני היסוד הזה שעליהם גדלו אלפי ילדים שגדלו על הנתינה האין סופית שלכם! רק בריאות אהובים שלי.
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"
