אברהם מיימון מגבעת אולגה – הוא התגלמות הציונות הטהורה שלנו!
"ניצחון הרוח", ממש חודש לפני פורים לבשה השכונה סוג של חג, ההתרגשות עטפה את כולנו, השאלה למה נתחפש לא הייתה כל כך מסתורית שהרי האפשריות באמת לא היו כל כך נרחבות, או שהתחפשת ל קאובוי, זורו, או אינדיאני!
ועדיין אני רואה בעייני רוחי את אימי אהובתי שוקדת לילות רבים על תפירת התחפושת, מאלתרת וממציאה מיני פתרונות יצירתיים במיוחד לילדים הנרגשים שלה, אחר כך יצאנו מלאי גאווה לשכונה שם ניהלנו קרבות "עקובים מדם" בין השכונות כולם, דווקא הפתיח הזה לוקח אותי אל דמות נפלאה כל כך שהלכה השבוע לעולמה, "אברהם מיימון"
ככה לפני שנים מספר אני עושה דרכי ברחוב "עולי סין" של פעם, אברהם קולט אותי, מנפנף בידיו ואני נעצר ליד, שואל לשלומו ככה כדרך אגב, אברהם ממש לא מקשיב, פוקד עלי לחנות את הרכב ולצאת החוצה, וכך אני מוצא עצמי בשעה עשר וחצי של יום שישי יושב בשולחן ועליו צלחות מלאות כל טוב עם "מפרומות" נוצצות בשלל צבעים
כל הניסיונות הפתטיים שלי להסביר שזה מוקדם בשבילי לא הואילו כמובן, ועל הדרך אתה שומע סיפורים מופלאים על איש קסום שעשה עליה בימים של צנע ומחסור, מכיר את רעייתו אהובתו אילנה והם מקימים משפחה בשכונה הקטנה שלנו, זו הנושקת לים הכחול ממערב
ועכשיו תחשבו על בחור צעיר שמנסה לפרנס משפחה של שישה נפשות בימים של אבטלה נוראית, ואברהם היה אחר, האיש הטוב הזה שרכש את מקצוע הנגרות משתלב ללא בעיות מיוחדות בעולם הבנייה.
לא אחד כמו אברהם יברח מעבודה קשה וכך הוא אברהם מוצא את עצמו עובד בבניית תשתיות בגבול הצפון, בונה הלכה למעשה את בסיסי צה"ל, לא בוחל ולא נבהל להגיע לכל מקום שיביא פרנסה לבית הממתין לו, לא מתבכיין על אכלו לי ושתו לי ומוכיח הלכה למעשה את האופי הבלתי מנוצח שלו
ואני ככה חושב לעצמי על הלימודים האלה בבית הספר, שם אף אחד לא סיפר לנו על אברהם, אותנו לימדו ש "ציונות עשו אלה שהגיעו לדגניה ולכנרת", כן רק אלה "מייבשי הביצות היו מלח הארץ"
- אבל אנחנו כולנו בשכונה יודעים שאברהם – הוא הוא התגלמות הציונות הטהורה!
זה האיש היקר הזה שהגיע לארץ ללא כלום ושום דבר, הקים משפחה ובנה בידיו שלו את הארץ ללא טקסים ובלי תרועות חצוצרות, לא כמנכ"ל גדול, לא כפקיד מדושן עונג אלא כיהודי ישראלי גאה שראה בבניית הארץ זכות ציונית ותנכית מיוחדת.
אבל באמת שאנחנו בשכונה הכרנו את אברהם החייכן, זה שאף פעם לא אמר לא, שקיבל כל אחד בחיוך ענק מלא אהבת חינם, ועכשיו אברהם הלך לאן שהלכים כולם, ובהלוויה המרשימה שמעתי קולות מסביב שאמרו שאברם הלך בשיבה טובה
אבל לדידי אברהם היה יכול להיות בקרבתנו עוד שנים הרבה, מותו של אברהם היכה בצער עמוק שכונה שלמה, אני רק יודע שעכשיו העולם יהיה פחות שמח ומיוחד, יהי זכרו ברוך
- רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"
אכן אברהם מיימון – איש שבעמל כפו בנה את הארץ. ימים ולילות עשה לאורכה ולרוחבה של הארץ, והגיע לכל מקום ומקום לאחר שעות ארוכות מאוד, וימים שלמים בדרכים מה שלא הפריע לו לשלב עבודת כפיים קשה מאוד מקצועי מקצוען שבמקביל הקים משפחה לתפארת. עם ילדים ממשיכי דרכו שהם אנשים ערכיים חרוצים אדיבים מנומסים עם יד מושטת לקהילה ואולגאים בכל רמ"ח אבריהם! אברהם מיימון הוא אכן התגלמות הציונות הטהורה שלנו. יהי זכרו ברוך.
- חני קורקוס