״אוו תורג'י אוו – סיפור על חלומות, געגועים ואיש אחד שלא נשכח״

אולי זה רק בגלל שחלפתי על פני המוסך המיתולוגי מאזדה באזור התעשייה בחדרה, ואולי רק בגלל שהלכתי לפגוש את החבר היקר של יוסי תורגי, ואני נוסע ברכב הלא חדש שלי בסמטאות המאובקות של אזור התעשייה, מביט על המקומות האלה שאני מכיר מפעם.

מוסכים צצים מכל פינה, מפעלים חסרי נשמה מעסיקים עובדים קשיי יום במחיר מינימום רק כי הם יכולים. רדיו ישן משמיע שירים עצובים, עצובים בדיוק כמו שאני אוהב. חום הצהריים מחייב אותי למצוא מחסה תחת כנפיו של המזגן האהוב שלי.

וככה, בלי שהתכוונתי בכלל, ראיתי בעיני רוחי את ״רמי תורגמן״, הילד הקטן, האולגאי המדהים הזה, זה שגדל על יד הים של השכונה. המים הכחולים וריח המלח שהיכו את אפו התערבבו עם החלומות שרקם בסתר. רמי לא הסכים ללכת בתלם, לא הסכים להיות עוד פועל במוסך משמים שיכלה את כוחו וכישרונו תמורת משכורת רעב.

ואני פעם שוחחתי עם רמי, שאלתי אותו: ״מאיפה מקבל ילד צעיר שגדל בשכונה את החוצפה לפתוח מוסך, ועוד מוסך מאזדה?״ ועיניו של רמי נוצצות כשהוא מספר לי על הימים האלה שמסביב ניסו לפגוע ביכולת שלו לפתוח מוסך כל כך נחשב. כן, גם עניינים גזעניים השתרבבו לתוך הנושא הזה, אבל אלה שניסו ליירט את החלום של רמי לא הבינו בדיוק עם מי יש להם עסק.

זה רמי שקיבל כוחות מבית אבא, זה האבא הטוב הזה שמשדר קור רוח ואהבת אדם, ורמי מגייס לתוך המאבק הזה את כל הערכים האלה שקיבל בקידוש של שישי בערב, ומביס את אלה שעיניהם היו צרות בו. אחר כך הקים משפחה נהדרת, בנה בית מדהים בקיסריה המפונפנת, עוד חלום כזה שהוא מגשים.

ועכשיו תחשבו על הילד הקטן הזה משכונה די נידחת במערב חדרה (ככה הם קוראים לשכונה שלנו), והוא, רמי, מצליח לעשות את הבלתי אפשרי, מנצח כוחות אפלים ועושה את הבלתי אפשרי. אני באמת לא זוכר באיזו שנה בדיוק ניהלתי את השיחה שלעולם לא אשכח! ״לא יודע למה, אבל ביקשו ממני להגיע לבית חולים. אמרו לי שהם רוצים לעשות בדיקה נוספת על משהו שהם זיהו.״

אחר כך נעלם לי מהעין, והשמועות החלו להתרוצץ. כדרכן של שמועות, הן תמיד נוראיות. והשמועות הארורות הפכו לאמת איומה. המחלה הנוראה מנצחת במקום שרבים אחרים נכשלו, והוא, רמי, מחזיר את נשמתו לבורא.

לעולם לא אשכח את פניו של האבא הנהדר של רמי. כל כאב העולם נשקף בתוך עיניו היפות. רעייתו היפה עם הדמעות המזעזעות שלה, ורק בכי חרישי של שכנה קשישה סיפר את הסיפור כולו.

ואני נשבע לכם שרק עברתי ליד המוסך המדהים של רמי, הבטתי בחצר המוסך המוכר כל כך, וראיתי אותו, את רמי, והוא מנופף לי בידיו, מחייך אליי את אחד החיוכים המקסימים שלו. ״אני בסדר, רפול! תמסור שלום לרעייתי וילדיי!״

• רפי אוליאל – "סִפּוּרִים מֵהַגִּבְעָה" / "בָּלֹוֹרוֹת"

אלון תורג'י אחיו של אמי ז"ל מגיב: "רפי אני כותב באיחור גדול אבל יש הרבה דברים שלא כולם יודעים על אחי רמי!!! רק אחד הסיפורים ששמעתי אחרי שנפטר. הגיעה לקוחה ידועה למוסך ניגשת לרמי ואומרת לו רמי אני צריכה רק שתבדוק לי את הרכב כי מרגיש לי משהו לא בסדר .רמי מבקש להרים את הרכב על הליפט אחרי בדיקה מהירה רואים שהרכב עם ברקסים גמורים ממש ועוד כמה דברים שמצריכים תיקון מיידי .

אומר ללקוחה את תוצאות בדיקה והיא ומורידה את הראש למטה ובשקט אומרת לו רמי אני מגדלת את הבנות שלי לבד וכרגע אין לי אפשרות לשום הוצאה גם בבית יש קושי רב.רמי אמר לה הכל בסדר אני רק יעשה משהו קטן שלא עולה כלום ואז תצליחי לנסוע.

רמי ניגש לעובד ואומר לו תחליף הכל חדש ושתסיים תגיד לי אני יעשה נסיעת מבחן. רמי עשה נסיעת מבחן עצר בסופר ומילא את כל התא מטען במצרכים מכל טוב. חזר למוסך נתן לה את המפתח אמר לה הכל בסדר את יכולה לסוע ושתגיעי הביתה תתקשרי אליי. התקשרה ואז רמי אמר לה תפתחי מאחורה יש קצת דברים לשבת. זה אחד הסיפורים ששמעתי מאנשים אחרי שעזב אותנו. תיהיו טובים!!".